Fri, 21 December 2001

@כותרת: לתשומת לב הקורא שלום קיטל

@רציף: השבוע איתרע המזל של שנינו. הנשוי נאלץ לשמוע את אהוד אולמרט מהלל את מדינתו ונתיניו ("יש לנו את העיר הכי גדולה בארץ", "יש לנו את אחוז תשלום הארנונה הכי גדול בארץ", "השקענו בתשתיות את הסכום הכי גדול בארץ". לא נראה לכם שמישהו מנסה לפצות על משהו?) ואילו השמן הרווק הפסיד בהגרלה על מי יראה ששה פרקים ברצף של "לחיי האהבה". כן, מה לעשות, יש הגרלות כאלה. לפעמים מנצחים ("הבורגנים", למרות הפרק השני החלש), לפעמים מפסידים לטווח הארוך (סיפור לא נעים, שקשור לזריקות במקום שהשמש לא זורחת בו) ולפעמים ממש אוכלים אותה. כמו במקרה הזה (ובמקרה שבו הוא נבחר לראות את "מני").

הנה רשימה מקיפה של כל מה שהספקנו לעשות תוך כדי צפייה בששת הפרקים הראשונים של "לחיי האהבה": שתי מכונות כביסה, כלים, לקרוא עיתון, לקצוץ ציפורניים, להכין ולאכול ארוחת צהריים מזינה (אורז לבן וכרוב ממולא, תודה. היה טעים לאללה), להתגלח, לשחק "אותלו" בסלולרי ולעיין באדישות בפלייבוי האחרון (ג'ינה לי נולין, "שינה" בשבילכם, מעטרת את השער ברמה שאלי מקביל לעולם לא תוכל). את כל זה עשינו בלי לאבד ולו גם לרגע את חוט העלילה של הסדרה הפתלתלה. חובה עלינו להבהיר – אנחנו אלה שלא ראו את "לגעת באושר", וכל הז'אנר של טלנובלות חביב עלינו פחות או יותר כמו עיתונאים שמנסים לקדם מוזיקה מזרחית ואז באים ביציאה גזענית.

למרות זאת – אנחנו מוכנים לשים כסף טוב ש"לחיי האהבה" הולך להיות להיט, למרות המשחק העצי של (הכנס את שמות השחקנים. סליחה, שמות האנשים שמתרוצצים על המסך), למרות החיקוי המביך של עופרה מ"לגעת באושר" (יש חוק שאומר שגיבורות הטלנובלות הישראליות חייבות תלתלים ושמלות קיץ פרחוניות? ואם כבר החלטתם להביא אותה בחיקוי, למה לא קראתם לה עופרה וזהו?), ולמרות שציון מרקו (מתי אטלס) הוא העבריין הכי דמיקולו מאז סמי בן-טובים, פשוט כי היא שחזור מדויק של נוסחה מנצחת. ויש להם גם מחלקת פרומו גאונית (שבדיוק כמו יוסי ביילין, עושה המון רעש אבל התוכניות שלה מחורבנות) שהעלתה על שלטי חוצות מודעות הכנה לסדרה (ובואו נתעלם משאלות לא רלוונטיות כמו: איך אפשר לתת את תקציר הפרקים הקודמים לפני ששודר הפרק הראשון? למה אישה סקסית היא "מסוכנת" וגבר הוא "תחמן"? ולמה אי אפשר לשדר את כל זה בויוה ולפנות את ערוץ 3 לקומדיות?).

מי שהולך להידפק ובגדול (שניה, אנחנו מוחים את דמעות הלה-קוסט) הם חדשות ערוץ 2, שיש להם בדיוק 10 דקות חסד בין שמונה לשמונה ועשרה עד שסבוניית הפאר החדשה מתחילה. חברים – זו לא בושה להודות בטעות. תעבירו את המהדורה ל- 21:00. גם תוכלו ללכת ראש בראש מול חיים יבין, גם לא תאבדו את כל הרייטינג שלכם לטובת עופרה, סליחה, רונה, וגם זה ייתן לכם שעה שלמה לשדר בה שידורי איכות. חבל לתקוע את פסטיבל מספרי סיפורים באמצע הלילה אם גם בשעה שמונה וחצי אף אחד לא יסתכל).

מי עוד הולך להידפק? 'השבט', מנויי YES, שלא יזכו לראות את יעל הדר במלוא ביצ'יותה. לכאורה, אם מצרפים את "שבתות וחגים" ו"יצפאן", באמת שלא כדאי להיות מנוי ללווין (ואף מילה על העננות המוגברת האזור כפר סבא. או זמן המתנה ממוצע של 20 דקות למוקד השירות. טוב – אולי כמה מילים. קשה למצוא עוד כמה אנשים שישבו שם במוקד? חסרים מובטלים במדינה?), אבל הלווין משיבים מלחמה – ובענק. בזמן שמשודרת "לחיי האהבה" משדרים בלווין את "לחיות את החיים" הוותיקה, עם קווין, אר. ג'יי המלך ואיי-סא. אולי זה הצעד הראשון של הלווין לקראת מתן תשובה רצינית למנויים שלהם בחורים הריקים של ערוץ 3, כי הגיע הזמן שיפסיקו להתייחס למשבצות האלה כאל חורים שחורים שצריך למלא אותם (מי אמר מפלגת המרכז?), ויתחילו להשקיע את אותה כמות מחשבה בשיבוץ שלהם כמו שאתם משקיעים ב- YES+ (הערוץ הכי טוב בטלוויזיה, בימים טרופים אלו) וכמו לימור לבנת בחברי מרכז. לשים את "נורמל, אוהיו" (למרות חיבתנו לג'ון גודמן, שהוא גם שמן, גם מצחיק וגם כלי כלי) מול "שבתות וחגים" זו הודאה מראש בתבוסה. כמו לצפות מאדם אינטילגנטי להנות מדודו. אז טוב ששמתם את "לחיות את החיים" כאלטרנטיבה, ועכשיו נשאר לראות מה יעשה הוד חדשותיותו שלום קיטל בתגובה לפצצת הרייטינג שתתחרה בו. ההימור שלנו – שום דבר. אבל בפעם האחרונה שאנחנו הימרנו על משהו, זה היה בבחירות 96'. תראו לאן זה הביא אותנו.