.portfolio  .writings  .bio  .links  .blog  .home 

Fri, 12 October 2001

@כותרת: תנו לחיות לחיות!

@משנה: אנשי "ויוה" רוצים להוריד לשמנים את ה- Soap שלהם. כן – גם גברים מסוקסים רואים אופרות סבון.

@רציף: בגליון האחרון של "ויוה פלוס" גילינו על מזימה זדונית – להוריד את הסואופ החביב עלינו. כן, כן, אנחנו שני גברים שמנים, ואנחנו מכורים ל"לחיות את החיים" (ווי לאב יו, שני גברים שמנים!). מה לעשות, השמן הרווק וחברתו אוהבים להתכרבל להם בפוך מדי לילה ב- 11:35, להעביר ל"ויוה", ולקלל את אסא ביוקנן (יש לבטא איי-סא).

לכאורה, אין דבר רחוק יותר משני גברים שוביניסטים, לא רגישים ואטומים שכמונו (או בקיצור – בהמות) ובין אופרת סבון אמריקאית שטנצית שכזו. אבל, גם לבהמות יש צד רך ורגיש (מה שאנחנו קוראים – 'פילה'), והצד הרגיש שלנו הוא בלראות "לחיות את החיים".

ועכשיו באים האנשים הרעים מ"ויוה", ורוצים לקחת לנו את אופרת הסבון היחידה שראויה למאכל אדם (וכלב).

אנחנו יודעים מה קורה עכשיו – קמים כל המעריצים השוטים של אופרות הסבון האחרות ומסבירים לנו הן שוות לא פחות. אז בואו נלך אחת אחת, ונסביר לכם ולכן למה הן לא טובות, ואז תבינו ש"לחיות את החיים" היא היא המלכה והיא חייבת להישאר.

"ימי חיינו" – וואלה, סדרת מדע בדיוני מטורפת. כל מי שראה את הפרקים עם סטפנו ופרח לב-הזהב שהוא מחפש בג'ונגלים בשביל להציל את רומן, יודע למה אנחנו מתכוונים. "צעירים חסרי מוח" – פשוט שעמום מטורף. לא קורה שם כלום, וזה לא קורה כבר 30 שנה.

"היפים והאמיצים"? סבא שלנו, בבית אבות, שאי אפשר להגיד שיש לו יותר מדי בחירות מה לעשות בזמן שלו כבר התייאש מברוק, ת'ורן, רידג', טיילור וכל האשר. כמו שהוא אמר – "מה עם כל חילופי הזוגות האלה? א קיינע תרבות".

"לגעת באושר"? וואלה, בואו תגעו לנו פה. "מרזי מורית" יחד עם "וולה", בשילוב של אילנה ("אלי לוזון? לא מכירה") אביטל זה לא משהו שאנחנו יכולים לעכל, למרות שהבנו שכבר יש ריקוד-עם לפי השיר.

זה משאיר אותנו רק עם הספרדיות (סליחה, הדרום-אמריקאיות) – "בטי המכוערת" – איך אפשר להתלהב מסדרה בה הקוסון הראשי (להלן, ארמנדו) נראה כמו פקיד בדואר? ובינינו – מה שלא תעשו, בטי תישאר מכוערת. "בשם האהבה" – עם חיקוי ג'ורג' קלוני המקסיקני, בה לכל דמות יש צבע אחד בלבד של בגדים שמותר לה ללבוש?

מה אתם רוצים שנראה – "פנינה שחורה"? ראינו את הסדרה הזאת כבר שש פעמים, שלא לדבר על על רוסריה הסבתא העיוורת, שאין בנאדם במדינה שלא יודע שהיא לא עיוורת.

בקיצור – עד שלא מחזירים את גוסטבו ברמודס – שלא ידברו איתנו.

מה שמביא אותנו למסקנה הבלתי-נמנעת – "לחיות את החיים" היא הסדרה הכי טובה שיש, שלא לדבר על הערך החינוכי המדהים שיש לה. אם תורידו לנו אותה עכשיו, איך נדע להתמודד עם סרטן השד כמו וויקי? איך נדע להינצל מתאונת-רכבת כמו נורה? איך נעשה מתיחת פנים כמו בו?

אנו מצרפים את שני קולות הבס שלנו לכל הנוגעים בדבר – תנו לחיות לחיות!

 

@כיתובתמונה: זה קוסון אמיתי!

 


The views expressed within this site pretty much represent those of the author.
Copyright 1997-2003© Yariv Zur.