Sun, 03 June 2001

60 אינץ' / שני גברים שמנים

ביום בהיר אחד, ניגש אלינו אחד מבכירי העיתון, הקרוי (בחיבה, כמובן) אחר אחד מרודני המזרח התיכון המנוחים (השם יקום דמם) ואמר לנו – עד עכשיו כתבתם על אוכל, למה שלא תכתבו גם על טלוויזיה? עכשיו תחשבו רגע שאתם מאוד אוהבים סקס (כל אלה שמגחכים, אנחנו יודעים שאתם אלה שרק מדברים ולא עושים. איך אנחנו יודעים? אנחנו מכירים את החברות שלכם), ובא אליכם מישהו ואומר, לכו תשכבו עם הרבה מאוד בחורות, אני אשלם, ורק תסכמו לי איך היה. הייתם מסכימים?

הבנתם את הנקודה. אז כמאמר המשורר – מי שלא רצה אותנו באוכל, יקבל אותנו בטלוויזיה (או כראש הממשלה? אנחנו לא ממש בטוחים איך זה הלך).

היתה לנו דילמה גדולה במה נתחיל. היינו יכולים להתחיל בבזיון של ערוץ הספורט שמשום מה החליט לא לשדר חלק ניכר מסדרת גמר המזרח ב- N.B.A. היינו יכולים להתחיל בזה שערוץ 2 עלו לשידור אחרי הפיגוע בדולפינריום רק ארבעים דקות אחרי האירוע (חצי שעה אחרי שסקיי ניוז כבר דיווחו על זה, והם עוד צריכים להתגבר על הג'ט-לג) וכמובן יכולנו גם לפתוח בכמה רעה התוכנית של יצפאן בכבלים (אנחנו כבר מתחילים להתגעגע לתוכנית האירוח של צביקה הדר).

אבל לא – אנחנו רוצים דווקא ללכת על נושא חבוט, לעוס, מעוך (לא, לא יציע ג' של אצטדיון קריית אליעזר) – הכבלים נגד הלווין.

עד עכשיו היה ברור שמי שרוצה יותר ערוצים – הולך ללווין. אמנם מפסידים את הפקות המקור של הכבלים (קצת קשה לנו להודות, אבל אנחנו מתגעגעים לגיא פינס. כחול בעיניים עושה לנו את זה), אבל מקבלים את "רצח מאדום לשחור". עם זאת, בעקבות העלייה של "ביפ" הסיפור משתנה (פחות עושה לנו את זה דנה מודן, אבל סאות'פארק!).

ככה שמבחינת היצע הערוצים (במיוחד שהכבלים מעלים גם הם ערוץ פורנו משלהם. לא שאנחנו רואים את זה. רק שמענו מחברים. ואם אפשר להאריך את שעות השידור של Blue, החברים ישמחו. מה לעשות – מדי פעם מתחשק ללחוץ ידיים עם המפלצת גם בבוקר) הכל די שווה. מה שנשאר אלה הקריטריונים הלא רלוונטיים, ובזה אנחנו מתמחים.

הקריטריון שאנחנו רוצים לדבר עליו נשמע ממש דבילי, אבל בעינינו (או יותר נכון בידנו) הוא ממש קריטי. השלט (או באינגליז – הרימוט קונטרול. כמו נאש קונטרול, אבל בלי ש"סניקים). השלט של Yes הוא גדול, מגושם, ועם כפתור כתום תמוה. בכלל, לא ברור מה עבר בראש של קברניטי הלווין (איזה מילה יפה, קברניטים), כשבחרו את הצבע הכתום. חיפשו את הצבע היחיד שיש חברה על שמו? חיבה לא מובנת לבני-יהודה? את הממשק בלווין מזמן החליפו לכחול, פשוט הכתום הביא לאנשים את החשק לעלות למגדל גבוה ולהתחיל לרסס עם M-16. מצד שני, יכול להיות שזו התכנית של נסים משעל. בכל מקרה – עכשיו יש הרבה מאוד אנשים שתקועים עם שלט בצבעים לא רלוונטיים.

חוץ מהכפתור הכתום, יש את כפתור המוזאיק (המסך המפוצל בגרסתו הלווינית) שממוקם בדיוק במקום הכי לא נוח בשלט – בין בורר הערוצים (איזה מילה יפה, בורר), ובין הכפתור של התקציר. כמה פעמים רציתם לגלות למה היונים לא יעופו הלילה, וקיבלתם פרומואים אינסופיים לסרטים בתשלום?

לעומת זאת, שלטי הכבלים מכילים בתוכם פיצ'ר גאוני כמעט כמו ויטמינצ'יק תפוחים ביום קיץ חם – האפשרות להגדיר כל פעם שאתה צופה ערוצים מועדפים ולזפזפ רק ביניהם. ככה אפשר לבחור את ארבעת הערוצים בהם יש פוטנציאל לראות עירום (כמובן שלא זה הקריטריון שלפיו אנחנו בוחרים תכניות. לא ולא. אנחנו מחפשים עומק אינטלקטואלי, העשרה ערכית ומקוריות. יצפאן כבר אמרנו?) ולזפזפ ביניהם, ככה שאפשר לתפוס את כל הסצינות המעניינות, ורק אותן.

לסיכום – שתי הסיבות העיקריות לעבור ללווין הן עלי ג'י (ב- YTV) והצורה שבה הכבלים מתנהגים ללקוחות. שתי הסיבות העיקריות להישאר בכבלים הן השלט, והצורה שבה בזק מתנהגת ללקוחות.

בשבוע הבא – איך קרה שאנחנו מכירים את כל הדוגמניות של ערוץ האופנה אישית.

או – איך גברי לוי הציל במו ידיו את הספורט הישראלי (יחד עם יורם אוברקוביץ').

חמשת ה...

והפעם - משימות שדודו עוד לא עשה

סקס בשידור חי.

גזיזת ציפורניים בשידור חי.

הוצאת שערות מהאף בשידור חי.

סידור גבות עם חוט בשידור חי.

סקס בשידור חי.