Fri, 03 October 2003

@כותרת:

שיעור מולדת

@משנה:

@רציף:

כל מי שעמד אי פעם מול כיתה ונדרש להעביר נושא מורכב מכיר את הבעיה – הרמה של התלמידים אינה אחידה. יש כאלה שצריך להסביר להם מההתחלה, בצורה הכי בסיסית, ויש כאלה שמכירים את הבסיס ואם לא דנים אתם לעומק, הם משתעממים ומאבדים עניין.

כשעושים תכנית טלוויזיה תיעודית ניצבים בפני אותה בעיה. התכניות בערוץ ההסטוריה פתרו אותה על ידי פנייה למכנה המשותף הנמוך ביותר (בדומה למה שעושה מערכת החינוך שלנו, אבל זה כבר סיפור אחר). לעומתן – סדרת התכניות החגיגית של ערוץ 8 – "עידן הגנרלים", מנסה לפנות לכו-לם, ואיך לאמר – לא בדיוק עומדת במשימה הבלתי אפשרית הזאת.

סדרת התכניות, לרגל 30 שנה ליום כיפור, 25 שנה להסכמי קמפ דייויד, 10 שנים להסכמי אוסלו ושניים זה תמיד ביחד, כוללת חמישה סרטם דוקומנטריים המתעדים חמישה מנהיגים ישראליים – דיין, שרון, רבין, גולדה ובגין. איך גולדה ובגין נהיו גנרלים נשגב מבינתנו, אבל לא נהיה קטנוניים.

כאמור, הבעיה העיקרית עם סדרת הסרטים של ערוץ 8 היא שלא ברור לאיזה קהל הם מכוונים. אחרי שצפינו בשני הפרקים הראשונים (דיין ושרון) נותרנו מבולבלים ואובדי עצות (לראות שני אנשים שמנים סובבים סביב צירם זה לא משהו סימפתי). בכל סרט מתואר מסלול חייו של כל מנהיג על רקע ההתפתחויות ההסטוריות אשר עברו על המדינה באותו הזמן, כאשר ההתפתחויות האלו מלוות בקריינות דידקטית להחריד ולא מאוזנת פוליטית בעליל. בין לבין, מועלות שאלות הנוגעות לאופיו של המנהיג – היכולת של אריאל שרון למלא פקודות, משה דיין ואיסוף העתיקות הלא חוקי שלו ועוד. אבל אף אחת מהסוגיות האלו לא נידונה לעומק. כך שאם שמעתם אי פעם על אריאל שרון, יש מעט מאוד בסרט עליו שיחדש לכם, למעט – ומדובר בסקופ בינלאומי – לראות את גלעד שרון מדבר. ממש. אם אתם לא מכירים את אריאל שרון או משה דיין בכלל – הסרטים האלו בשבילכם, בתנאי כמובן שיש לכם השקפת עולם מסוימת מאוד. כי נכון שצריך להעריך ולהוקיר את ערוץ 8 על ההשקעה בסדרות האלו, אבל ההטיה הפוליטית בסרטים שמתיימרים להיות ביוגרפיים היא בעייתית מאוד. כאשר יש בסרט על שרון את המשפט "... תקף, בפעולה שנודעה לשמצה, את מחנה הפליטים ג'נין", זו הבעת עמדה של הבמאי. כאשר אורי אבנרי מספר על חברו של משה דיין מאיר הר-ציון, כיצד רצח ארבעה בדואים "רק כי אחותו נרצחה באותו האיזור", זו הצגה פשטנית משהו, מפי איש שהוא הכל חוץ מאובייקטיבי. זכותו של אבנרי להיות לא אובייקטיבי, כמו שזכותנו לא לראות את אורי דן כל פעם שאנחנו פותחים טלוויזיה, אבל יובהר כאן ועכשיו – סרטים ביוגרפיים נטולי פרשנות אין כאן, ועוד לא התחלנו להתייחס בבעייתיות של לעשות סרט ביוגרפי על ראש ממשלה מכהן.

בשורה התחתונה - למרות ההשקעה, "עידן הגנרלים" הוא מוצר יצוא במקרה הטוב, ומיועד לכאלה שלא גדלו כאן, או לחילופין – בוגרי מערכת החינוך של לימור.