.portfolio  .writings  .bio  .links  .blog  .home 

Fri, 12 September 2003

@כותרת:

מיאמי היס

 

@ביניים:

אפשר להתווכח על המספרים, אם מדובר ב- 23 מיליון או 15 מיליון או תשעה מיליון (זה לא כסף), אבל העובדה היא ש- CSI: Miami היתה הסדרה הכי נצפית בארצות הברית בשנה האחרונה (יחד עם אחותה הגדולה CSI). הסדרה היא לכאורה עוד סדרת מתח סטנדרטית – בתחילת הפרק יש גופה (או גופות), עד סוף הפרק נמצא מי הפושע וננקנק אותו. ההבדל הוא שכאן אין בלשים מסוקסים, זונות טובות לב ופושעים לא מגולחים (או ההפך? אנחנו כבר לא מבדילים), אלא צוות של חננות, חוקרי מעבדה לזיהוי פלילי שהנשק העיקרי שלהם הוא אור כחול, ומזל לא רגיל עם ראיות שמסתדרות סבבה. כוכב הסדרה הוא לא אחר מאשר מיודענו דייויד קארוזו הג'ינג'י, אשר לאחר תפקיד חושף ישבן ב- NYPD, החליט שהוא יכול יותר טוב, וגמר עם סרטים כמו "ג'ייד". קארוזו עגמומי מתמיד, מנסה לשווא למלא את המוקסינים ללא גרביים של דון ג'ונסון, ואפילו עזרתן של קים דלייני אהובתנו ("פילי", "NYPD") ואיינסלי הייס מ"הבית הלבן" לא מצליחה להוציא אותו מהעגמומיות האומרת – "איך, איך בזבזתי כל כך הרבה זמן בקריירה שלי סדרות כמו מייקל הייס?". מבחינה ויזואלית שתי הסדרות מאוד אוהבות להשתמש בגרפיקה ממוחשבת – כשדייויד קארוזו מדבר על רעל, נראה הדגמה של מערכת העיכול האנושי פועמת בתוך גופו של הקורבן, ועוד לא התחלנו לדבר על צילומי נתיחות הגופות המלבבים.

השאלה הגדולה היא איך, בהנתן כל האמור לעיל, שוברות שתי האחיות (יש דיבורים על עוד אחת בדרך. אם יותר לנו להמליץ – "סי.אי.איי: אבו-כביר" בכיכוב של פרופסור יהודה היס) את כל שיאי הרייטינג בארצות הברית? האם האמריקאים סופית וללא תקנה התחלקו על הראש?

התשובה היא כן, אבל זה לא קשור. הסיבה ששתי הסדרות מצליחות למרות נתוני הפתיחה הבעייתיים היא שהסדרות האלה הן לא סדרות משטרה. הסדרות האלה משלבות תעלומות בלשיות של פעם ("אה-הה! ברגע שגרבת את החותלות שלך ידעתי שאתה הרוצח! רק יוצאי ווסטרשייר הולכים עם חותלות!") עם רמזים קטנים המפוזרים לאורך כל הדרך, ותאמינו או לא – תכניות מדע פופולרי של ערוץ 8 – "המממ... לקורבן יש מיקרו אורגניזמים בפצע הדקירה. מיקרו אורגניזמים כאלו חיים רק בעומק של 15 רגל!". ככה שמי שרואה סי.אס.איי מיאמי לא מקבל רק סדרת משטרה – הוא מקבל גם תעלומה בלשית וגם מרגיש שהוא למד משהו באותו הכסף. לא ברור לנו מתי נשתמש בידע על איך אפשר להרוג מישהו עם ניקוטין וקונדום, אבל תהיו בטוחים שנשתמש בזה מתישהו.

 

 

 


The views expressed within this site pretty much represent those of the author.
Copyright 1997-2003© Yariv Zur.