Fri, 22 August 2003

@כותרת: ביזאר קוויזין

@ביניים:

אחד היתרונות (הבודדים) של להיות תקוע בלי לווין, מעבר לעובדה שמדובר בתרגול זן יוצא דופן (לחיצה, נשימה, עבר ערוץ. לחיצה, נשימה, עבר ערוץ), הוא שהשמן הבית"רי גילה מחדש את ערוץ 8. יחד עם "ביפ" (בחודשיים בשנה בהם יש בו תכנים מקורים שאינם בשידור חוזר), ערוץ 8 הוא אולי הסיבה היחידה להתחבר לכבלים (זה ושלא צריך הסכמה של אף שכן בשביל לראות כבלים). מספיק לבלות כמה סופי שבוע מול ה"שבת הישראלית" שלו בשביל להבין למה אנחנו מתכוונים, ומי שעדיין לא ראה את "שוקו בננה בדרום קרולינה" הנוגה, שיחפש בשידורים החוזרים.

השבוע נוספה עוד סיבה טובה לראות ערוץ 8 – "איירון שף". תוכנית בישול יפנית, כמו שרק אומה שכבר מזמן אין לה לעשות עם הזמן הפנוי יכולה להמציא. בתוכנית מתחרה כל פעם שף צעיר ומבטיח אחר עם אחד משפי הבית – שלישיית "שפי הברזל" (והרביעי, שכל הזמן מזניחים אותו. כנראה כי הוא מתמחה בבישול איטלקי). לשני המתחרים מוקצית שעה, כל המצרכים שהם רוצים, שני עוזרים, מטבח מצויד והכי חשוב – "מצרך היום". איזה שהוא מצרך שסביבו הם אמורים לבנות את המנות. בתוכנית הראשונה אלו היו לבבות במבוק (תגידו אתם חזרן. שתאכלו חזרן בחתונה שלכם), ושני שפים התחרו בלהכין ארוחה יפנית סביבם. אין מה להגיד – שני שפים מדהימים עם מנות שגרמו לנו להזיל ריר על הסטייק (כן, אנחנו אוכלים סטייקים כשאנחנו רואים טלוויזיה, על פי גישת החברה בסטי"לים של חיל הים – "שיהיה מה להקיא").

כל זה היה טוב ויפה אם לא צוות השופטים. צוות השופטים מורכב מסלבז יפניים ("וכמובן, נמצא איתנו האטורי סאן!") שספק אם מישהו שמע עליהם מחוץ לקיוטו, שלאורך כל התוכנית יושבים ומנסים לנחש מה מכינים המתחרים. לעזרתם בא כתבנו הנמצא ליד המתחרים, מעין שרון פרי של הבישול היפני שנותן דיווחים נרגשים מהשטח – "צ'ן עכשיו לוקח אורז ואצות נורי. מעניין מה הוא הולך להכין.... זה סושי! הניחוש שלכם היה מדויק. אכן מדובר בסושי. זה מאוד מרגש". אם שכחנו לציין, התוכנית ביפנית, ורובה מדובב לאנגלית, ברמה הכי מביכה שיש.

בשורה התחתונה, מדובר בשילוב בלתי אפשרי בין שידור אירוע ספורט, לתחרות בישול מדהימה וברקע התחושה המתמידה כי המפסיד יתבקש לבצע ספוקו. יש למה לצפות.