Fri, 06 June 2003

@כותרת:

הצ'ופלקה, קווים לדמותה.

@רציף:

ברגעים אילו ממש, בעוד אתם מורידים עוד עוגת גבינה עם פרורים (תגידו, זה רק אנחנו או שכל העניין הזה של שבועות נראה כמו עוד הפקה גרנדיוזית מבית היוצר של מחלקות השיווק בתנובה ושטראוס?), קורים דברים בעולם הטלוויזיה. לא, אין כוונתנו להפקת המקור היוקרתית על ערוץ 1 "להבדיל" (איזה ריגושים רצים שם, וואו וואו), אלא להשתלטות סוג חדש של אנשי טלוויזיה על המסכים. מעכשיו אמרו – דוגמגישות אאוט, צ'ופלקות אין (עוד חודשיים ידווחו על זה בגיא פינס).

הצ'ופלקה, כפי שיסבירו בוודאי אנתרופולוגים שיחקרו את תקופתנו (למה?) היא זן סוציו-אנתרופולוגי שמקורו אי שם בשלהי המאה ה-20 ושמאפייני הזיהוי המרכזיים שלו הם מראה מנקר עיניים בשילוב אופי עממי לא מתפשר. במילים אחרות, אם נוותר על מגבלות הפוליטיקל קורקטיות (עוד רעיון לא מוצלח שהיה צריך לעבור מהעולם יחד עם מתווכי נדל"ן) מדובר בפריחה, אבל כוסית לאללה.

אחרי שנצפה לראשונה בערבות ה-MTV, החל הזן להתפשט (תרתי משמע) ומאז אפשר למצוא אותו כמעט בכל מקום. ג'רי, המשתרללת מ"הישרדות 2", הביאה את הצ'ופלקיות לפריים טיים ופילסה דרך לתוכניות המציאות שהתמלאו מהר בצ'ופלקות החל מאיוון, עובד הבניין מ"ג'ו מיליונר", ועד לכל אחד ואחת שהניח את רגלו על "אי הפיתויים" (שהיא סדרת צ'ופלקות לכל דבר ועניין). אפילו לארצנו הקטנה הגיעה התופעה ואפשר לצפות בצ'ופלקות (ותסלחו לנו על הזהירות. תביעות דיבה, אתם יודעים) בתוכניות אירוח בערוצי נישה נידחים, בתוכניות לילה בערוצי נישה נידחים עוד יותר, בתוכניות בישול ואפילו מגישות מהדורות חדשות – אמנון לוי בטח היה מדגיש שמדובר בתופעה. אבל למרות ההתפתחות בחזית המקומית הצ'ופלקה הכי חשובה באזור היא ללא כל ספק ג'וליאנה, שמנחה בכל ערב את חדשות עולם הבידור של ערוץ E!

עם שילוב קטלני בין מראה שמזכיר את ג'ניפר לופז (אבל בבלונד), מקצועיות חסרת פשרות, ביצים בגודל של פר הרבעה הולנדי, חוסר בושה ברמה שיכולה להקנות לה אזרחות ישראליות של כבוד ובעיקר – גישה ערסית שהייתה מצליחה לגרום לה לשרוד בחברה של גלי בנוה תרצה (ולמען הסר ספק, זאת מחמאה), ג'וליאנה מביאה כל יום את אחת התוכניות היותר מקצועיות שמשודרות היום בישראל. בלי שום בעיה היא מנווטת בין דיווח על הסרט החדש של צ'רלי שין, הפינה היומית על חיי הזוגיות של ג'ניפר לופז ובן אפלק (תחת השם המופלא ג'ן ובן), עדכון מתוכניות הטלוויזיה הגדולות באמת (לא, לא דוקומדיה) וכמובן פינת הרכילות הכי קטלנית שאי פעם ראינו. את כל זה היא עושה בלי שום מעצורים ובלי לדפוק חשבון לאף אחד. החל מהכוכבים הכי גדולים, דרך מוסכמות צביעות חברתית שהיא דורסת על בסיס שבועי (מה שמאפשר לצוות התוכנית להתעסק בתגובות הנזעמות למחרת) וכלה בבוז המופגן שהיא רוחשת לגברים המתחלפים לידה בהגשה. ג'וליאנה פשוט לא מפחדת מכלום, ועל זה כבר אמרו לפנינו – "אין שכל, אין דאגות".

אפשר כמובן, להגיד שגם לנו אין במה להתבייש, ושגם "ערב טוב" היא תוכנית לא רעה, אבל עם כל הכבוד לגיא "מיקי בלו אייז" פינס, זה קצת כמו להסתכל על מכבי (תודה חברים, באמת תודה) ולחשוב על ליגת האלופות. וזאת בדיוק הסיבה שאנחנו אוהבים אותה. למרות (ואולי בגלל) היותה צ'ופלקה.