.portfolio  .writings  .bio  .links  .blog  .home 

Fri, 24 October 2003

מה לא ללבוש

סוף סוף הגברים מצאו תוכנית אופנה כמו שהם אוהבים

 

 

אם יש משהו ששלושה וחצי שבועות של מילואים במתקן כליאה צה"לי אי שם בצפון הארץ מלמדים אותך (חוץ, כמובן, מזה שאסירים פלשתינים אוכלים יותר טוב מהחיילים ששומרים עליהם) זה שלפעמים אדם צריך להתעמת עם המציאות ולהכיר בעובדות. ההכרה שלנו קרתה שהמכביסט הכריח גדוד שלם של מילואימניקים לשבת איתו במועדון ולראות את תוכנית האופנה של הבי.סי. פריים "מה לא לראות", למרות שקיבל כמה וכמה איומים בנשק. פתאום קלטנו ששלמה ארצי הוא אומנם טוחן מוחות לא קטן אבל שפה ושם אפילו הוא צודק. גברים, באמת עושים דברים קצת לא הגיוניים.

יהיו כאלו שיגידו שזה דווקא הגיוני לחלוטין. שמרוב עבודה, או חשיפה להורמונים נשיים (העובדה ששנינו ביחד מתמודדים, כל אחד בביתו, עם אשה בהריון הופכת אותנו באופן אוטומטי לסוג מועמדים לאשפוז כפוי) נהינו כוסיות שרואים תוכניות אופנה. זה אולי נכון אבל זה לא קשור. בשלב הזה כבר צריך להיות ברור שהסיכוי שאנחנו נשב ונראה תוכנית אופנה משול לסיכוי של יוסי ביילין להיבחר לראש עיריית מועצת קריית ארבע, ולכן כדאי שנסביר.

על הנייר "מה לא ללבוש" היא אולי תוכנית אופנה. אבל זה רק על הנייר (כמו שמעון פרס וראשות ממשלה). בפועל כל קשר בינה לבין תוכניות אופנה מהסוג של "משהו ללבוש" הוא מקרי כמו הקשר בין ליגת העל וכדורגל איכותי וכל קשר בין שתי המנחות לשרון חזיז ואורנה דץ הוא מקרי בהחלט. במקום לעבור בין מעצבי אופנה ולהביט בבגדים במבטי הערצה חסרי ביקורת, דברי התחנפות ושימוש מוגזם בביטוי "מ-א-מ-ם", טריני וסוזאנה, המנחות של "מה לא ללבוש", מאמינות בשיטות של הלם. בכל תוכנית מקבלת צופה אחרת סכום לקניית בגדים, מקבלות הנחיות כלליות מהמנחות ויוצאת למסע קניות מתועד. אם נדמה לשתיים שהקונה חורגת מההוראות שניתנו לה הן מתנפלות עליה בברוטליות שלא הייתה מביישת כלבי תקיפה בחתוליה של "תנו לחיות לחיות". בלי טיפת רחמים הן אומרות לה בפנים מה הן חושבות עליה, על הצורה שבה היא מתלבשת, על המלתחה שלה, ועל כל דבר אחר שלא נראה להן. שניה לפני שהצופה התורנית פורצת בבכי (ככה זה נשים. קצת קשה אז בוכים) הן גם יסבירו לה מה היא צריכה לעשות כדי להראות טוב. והכל נעשה בשנינות, חינניות ועיקר מקצוענות.

התוצאה, אם לא הבנתם, היא אחת התוכנית הכי מצחיקות שיש היום בטלוויזיה. ובשביל צחוק טוב, אנחנו מוכנים לעשות הרבה. אפילו להיחשב לכוסיות.

 

 

 


The views expressed within this site pretty much represent those of the author.
Copyright 1997-2003© Yariv Zur.