.portfolio  .writings  .bio  .links  .blog  .home 

Fri, 20 June 2003

אחד הדברים המדהימים בטלוויזיה (מלבד הפרסומת של ג'ניפר אניסטון להיינקן שאם היה אפשר היינו מעניקים לה את פרס ישראל) הוא היכולת הבלתי סבירה של תוכניות לשבור שוב ושוב שיאים של נמיכות וחוסר טוב טעם שהיה נדמה שכבר לא ישברו לעולם. ובכן חברים, תרשו לנו לספר לכם ש-YTV, ערוץ הצעירים הצעירים של הלווין, שאף פעם לא הצטיין בתוכניות בעלות משקל סגולי בעל משמעות (ותודו שהיינו עדינים איתם הפעם) הצליח בשבועות האחרונות להציב סטנדרטים חדשים בתחום. קבלו בבקשה את wudja cudja, תוכנית בריטית חדשה (שאין שום דרך לתרגם את השם שלה כמו שצריך), שלידה "Y בלילה" נראית איכותית כמו "פגישה לילית".

על פניו מדובר ברעיון חביב למדי ולא מזיק ברובו. שתי המנחות (צו'פלקות בריטיות קלאסיות) מסתובבות בחופי ים באנגליה ובאירופה, קופצות על נופשים תמימים (שהדבר היחידי שמשותף להם הוא שכולם מתחת לגיל 30), מנפנפות מולם בסכומי כסף נאים ומבטיחות להם את המרשרשין בתמורה לביצוע מוצלח של משימה שתוטל עליהם. ואם אתם חושבים לעצמכם עכשיו "אמממ, בטח בקרוב נזכה לגרסא ישראלית עם איה ושירלי / יעל בר זוהר / עודד מנשה / כל התשובות נכונות") אז א. באופן עקרוני אתם צודקים; ב. ברור לחלוטין שעוד לא קלטתם על איזה סוג משימות אנחנו מדברים.

בארבע התוכניות הראשונות (או אולי 5? באיזה שהוא שלב קשה לעקוב) הספיקו שתי הצו'פלקות חסרות המנוח להטיל את המשימות הבאות (ושימו לב – מדובר ברשימה חלקית): למצוא חמישה אנשים שירביצו לך בתחת עם דג; למצוא חמישה אנשים שיעשו לך ווג'י (משיכת התחתונים בחוזקה למעלה בזמן שאתה לובש מכנסיים. עניין כואב לכל הדעות), להכניס לבלנדר המבורגר צ'יפס ובירה וללגום את הכל בשלוק אחד, לתת לאישה לזהות את החבר שלה מבין שורת גברים על ידי מישוש אברי המין, לגרום לאין ספור גברים ונשים להתפשט ולעשות דברים אווילים (כן ילדים, יש ציצים, אפשר לנוח קצת מערוץ האופנה), לשלוח אישה למצוא 20 גברים שידפקו לה בוסה צרפתית (עם מגבלת זמן) ועוד משימות שזה לא סוג העיתון הנכון בשביל לתאר אותן (אם אתם מבינים למה אנחנו מתכוונים).

מבדיקה אקראית לחלוטין שלא מהווה מדגם מייצג אפילו לא לחברה שלנו (מתוך הנחה שרובם בחו"ל / לא מדברים איתנו / לא מוכנים לשמוע עלינו) הרי שלמרות  הנמיכות מדובר בלהיט. אתם לא תאמינו כמה אנשים מסביבכם רואים את התוכנית אבל לא אומרים מילה מהבושה. לא שאי אפשר להבין אותם. הדבר הנכון, כמובן, היה להסתייג מסוג כזה של תוכניות שמשחית את הנוער ופוגע בצעירים שעדיין לא מסוגלים להבדיל בין המציאות לדמיון (סליחה. לפעמים בשעות מאוחרות אנחנו מדמיינים שאנחנו יצחק קדמן). מצד שני, הפעם האחרונה שבה עשינו את "הדבר הנכון" הייתה כל כך מזמן עד שאפילו היועץ המשפטי לממשלה מודה שחל עליה חוק ההתיישנות ולכן תרשו לנו לצאת מהארונית ולהודות בפה מלא – מזעזע או לא - אנחנו מכורים. אם אתם מעוניינים אנחנו אפילו מוכנים לצאת מכרז על הפרקים הקודמים. יש לנו קלטות.

 

 

 


The views expressed within this site pretty much represent those of the author.
Copyright 1997-2003© Yariv Zur.