Sun, 12 October 2003

קולינה שאג – מי לא יירא

שני גברים שמנים

התנאים היו אופטימליים. הדשא ירוק מבריק, הבחורים שלנו בלבן דרוכים ומוכנים למשימה. סבלנו מהעדר קהל ביתי – האוהדים שלנו לא כל כך הגיעו למשחק החוץ, חששות בטחוניים, אתם יודעים. כמו לפני עשר שנים גם הפעם קולו המוכר של מאיר אינשטיין נשמע מעל המסך שלנו, ולמרות חסרונם של פרדיננד ואואן – הנבחרת שלנו עשתה את העבודה.

ועכשיו ברצינות. שלושה משחקים זימנה לנו השבת של אתמול, שמוזר לחשוב ששלושתם נופלים תחת אותו ענף ספורט. מוזר כמעט כמו לחשוב שמיכאל זנדברג ודוד טרזגה, שניהם כותבים "כדורגלן" תחת המשבצת "מקצוע" בשאלונים שונים.

לזכותו של ערוץ 10 ייאמר שהשידור שלהם מקרית אליעזר היה משובח. גרפיקה משובבת נפש, צילום איכותי וכמובן, ההצגה הכי טובה בעיר – שלמה "עם מי עוד לא הסתכסכתי?" שרף, שהצליח בתוך משחק אחד להוציא אמירה גזענית אחת "בסכנין יש להם הרבה פחים", אמירה מזלזלת אחת "תמיד היה שחקן עם אינטילגנציה נמוכה" ואמירה גדושת מודעות עצמית "אסולין השמין קצת בזמן האחרון" בשביל להצדיק את המוניטין שלו כאחד שיורה בלי לדפוק חשבון.

נמשיך למשחק הבא – בקהאם בגוב האריות. יש וויכוחים בינינו אם היה משחק מושבח או משעמם, אבל מה שבטוח – בשביל לראות את בקהאם מעיף את הכדור עד אנטליה היה שווה הכל. אנחנו באמת אסירי תודה לערוץ 10 שהביא לנו את המשחק הזה, ורק שאלה אחת יש לנו – למה בעצם ניר לוין ומאיר אינשטיין התעקשו להפריע לשדרים האנגליים? ככה יצא שגם לא שמענו את ניר לוין, גם לא שמענו את השדר האנגלי והסיטואציה הזכירה הרבה יותר מדי את הימים בהם רונן גורביץ' היה מפריע לנו לראות אנ.בי.איי. אולי כדאי ללוין לתפוס שיחה עם שימי ריגר, שיסביר לו שמדברים רק בפסקי זמן.

על המשחק האחרון באמת שלא בא לנו לדבר. הבמאי הצרפתי השוויץ בקו הנבדל הממוחשב שלו, ואנחנו ישבנו ועשינו טוטו – באיזה הפרש צריכה נבחרת צרפת להביס את ישראל בשביל שגרנט יילך הביתה? נגמר 3:0, ככה שכנראה שגרנט יישאר, אבל לקראת עזיבתו של גברי – הרשו לנו להציע מועמד חדש – קולינה. למרות שהתנקנק ולא הוציא כרטיס אדום לרושטו, נראה את צ'רלטון מתחמקים מלשלם עבור זכויות השידור כשהוא מנהל את העסק.