Mon, 26 May 2003

מסיבת רווקים / יותם הדס

יושבים מסביב לשולחן

בשעשוע בלתי פוסק

זורקים לאוויר יריות גבריות מאקדחי תפוחי אדמה.

איכות פיטום גבוהה

וגולים של טוני קוטי בטלוויזיה

אין כאן צרחות, לא שופכים וודקה על אף אחד.

אין רקדנית עירומה בריקוד זול.

יש חבורה מגוונת, אפילו נוצצת.

יש מרפסת  ושמיים פתוחים.

מנסה לבנות אישיות אחרי אישיות,

מחבר פרטים מהעבר, בפזל של קבוצה והיחידים שבה.

אחד עצוב, אחד שמח באדישות, אחד מסתורי, אחד כשרוני וקשה

לפענוח.

יריב מציע חביבות נעימה,

רווק בימיו האחרונים.

שותה ומעשן,

מקשיב לאחרים חוגגים את מה שכתב,

מסופק ומוכן.

הולכים הביתה "מוקדם."

אני מסוקרן ומרוצה,

חושב על עצמי.

זה טוב שהכל עוד פתוח, לא ידוע.

חבורה זה תמיד נראה זוהר,

אבל אני שלם עם אורי שיושב פה לידי במכונית,

וחושב כנראה אותן מחשבות.

אני תוהה במקביל על ההסטוריה שלנו, ועל אלה

שעוד יושבים שם בסלון, מתמוגגים מסרט אמריקאי.

מגיע הביתה לפינה הקטנה שלי, עם קצה החוט שיהפוך

למילים שעכשיו מבוטאות.

יש ימים קצרים, אני מהרהר במיטה, שהכל דבש בהם.