Thu, 14 June 2001

@כותגג: הפרטים הקטנים

@קרדיט: שני גברים שמנים

@כותרת: עשרים וארבע שעות בלי מאמא

היי, לא נפלת כבר פעם עם תוכנית ביום שישי בערב?

אורח החיים שלנו הוא לא כזה שרואה טלוויזיה בשעות של בני אדם (יש מעט מאוד דברים באורח החיים שלנו שקשורים לבני-אדם, אבל זה כבר סיפור אחר). עקב כך, אנחנו רואים טלוויזיה בעיקר בשעות הקטנות של הלילה. ככה זה הולך – מחכים שבנות זוגנו האהובות יירדמו, משחררים את היד מהחיבוק (למקצוענים בלבד. אל תנסו את זה בבית בלי השגחת מבוגר), וחומקים אט אט כעכברים במשקל 120 קילו לראות טלוויזיה עד שנירדם. ככה זה, אנחנו עם בנות זוגנו שנה שנתיים, אבל עם הטלוויזיה – מאז המג'יק סטיק.

עכשיו מגיע רגע האמת – מה לראות? מצד אחד ערוץ שלוש ייתן לכם כל הלילה תמהיל מדויק של "אחיות", "אי.אר", "חברים" ומה לעשות – "לילות ניו-יורק" (מה?! מה?!). מצד שני, כל השאר ייתנו לכם, איך ננסח את זה, זין בעין.

למה בערוץ 2 חושבים שמישהו רוצה לראות בשלוש בבוקר את פסטיבל ג'ז בים האדום משנת 95', בפעם המיליון? או את יונה אליאן? שלא לדבר על לשים קונצרט של מוזיקה קלאסית, שכידוע קהל היעד שלו מורכב מציפורי לילה פראיות בדרך לאפטר פארטי ("אחי! יש בטהובן פצצות!"). ועוד לא אמרנו כלום על הרעיון הגאוני של צ'ט בלילה.

כליגדול23: יש פו בחורות מרישון??????

אקסמנית: יואבי אני הוהבת אותך!!!!!!

חרמןנואש13: שדרן! שדרן! שדרן!

לילךהמלקה: רומח הדרקון שולת!!!

אותו דבר ערוץ חמש. מדי פעם תראו בשידור חוזר משחקים שהיו באותו היום (כמו שידור משחק מליגת העל בכדורגל שעוד לא ראינו אחרי שידור שער חמש), אבל רוב הזמן, לא נותר אלא לבהות בשקופית.

אנחנו פשוט לא מצליחים להבין למה לא משדרים עשרים וארבע שעות ביום. הנוסחה צריכה להיות מאוד פשוטה, ולקוחה היישר מערוצי הסרטים של הלווין, או מיורוספורט. יש לכם את שעות הפריים-טיים, השקעתם בהם הרבה כסף (או לפחות בכיתם שהשקעתם הרבה כסף. קשה לנו להעביר במלים בלבד איזה צוויץ בלב יש לנו כל פעם שמישהו מזכייני ערוץ 2 או הכבלים מייבב על ההוצאות הכרוכות ברשיון להדפסת כסף. אנחנו מוכנים להחליף את ה"חופשי חודשי" שלנו עם המכונית של כל אחד מהם), למה שלא תקחו את הקסטות, כמו שהן, עם הפרסומות, הפרומואים וכל הווג'ע-ראס, תכניסו לוידאו ותלחצו פליי?

תחשבו על זה רגע בהיבט הכלכלי. נגיד שקיבלתם X כסף מפרסומות על שידור של "פספוסים" בתשע בערב. עכשיו, אתם משדרים את זה שוב בשלוש בלילה. לא תוכלו לקחת הרבה יותר כסף, אבל תוכלו לקחת יותר ובעלות של להכניס קסטה לוידאו. לא שווה? אנחנו מבינים שיש מגבלות של הרשות השנייה (יום אחד עוד נגיד משהו על הלוגיקה הגאונית של שיטת הזכיינים, שלידה תורת היחסות הפרטית נראית כמו בניין קטן מלגו), אבל אנחנו מאמינים שאם תבקשו יפה, אולי תקבלו (זה תמיד עובד טוב, הקטע של לבקש יפה. אם זה לא עובד – זחילה על הברכיים משיגה את התוצאה. ואף מילה על חיי המין שלנו).

לערוץ הספורט לעומת זאת, אין את התירוץ החוקי – יש להם תוכנית כל כך מצוינת כמו "חדשות הספורט". תוכנית מושקעת, רהוטה ומקצוענית שלא נופלת מ- SportsCenter של ESPN (רק ששם מכסים ספורט מקצועני, ואצלנו מכסים את גברי לוי. יחי ההבדל הקטן), למה לא לשדר אותה שוב בלילה? פעמיים? קורה (לא הרבה) שאנחנו לא בבית בשבע וחצי בערב (גם לנו יש אירועים משפחתיים, חתונות, ביקורים אצל הקרדיולוג, אתם יודעים), למה שנפסיד את ההתבטאות הגזענית האחרונה של סוכן שחקנים?

כל מה שצריך זה ללמוד איך הערוצים של הלווין עושים את זה – שמים סרט פיצוץ או תכנית נחשבת בפריים טיים. הפסדתם? לא נורא, יש שידורים חוזרים לאורך הלילה, והיום למחרת. ביורוספורט קוראים לזה Relive (יעני, לחיות מחדש, אבל גם שידור ישיר חוזר. איזה הומור יש לסקוטים האלה), לוקחים את ארועי הספורט החשובים של אותו היום, ופשוט מראים אותם שוב בלילה, כולל ההפסקות, פסקי זמן, זמני פציעות וכניסות קהל למגרשים.

לסיכום – בלי יותר מדי מאמץ, אפשר להרים פה ערוצים שמשדרים עשרים וארבע שעות, ואפילו שידורים של דברים שאנשים רוצים לראות. ואף מילה על הפלא הטכנולוגי - השקופית הזזה של ערוץ 1.

בשבוע הבא: איך קרה שאנחנו מכירים את כל הדוגמניות של ערוץ האופנה אישית.

@ביניים: חמשת ה...

והפעם: חמשת התוכניות שחסרות לנו בשידורי הקיץ

קיץ על החוף – גרסת הביקיני

החפרפרת – גרסת הביקיני

כוכבים בריבוע – גרסת הביקיני

חשיפה עם חנן עזרן – גרסת הביקיני

מרב מיכאלי – גרסת הבלי-קיני