.portfolio  .writings  .bio  .links  .blog  .home 

Fri, 05 April 2002

@כותרת:

 

@משנה:

 

@רציף: כל מי שעוקב קצת שם לב שבחצי השנה האחרונה יש פלישה בריטית מסיבית לארצנו הקטנה. לא, המנדט לא חוזר (וחבל שכך), במקום זה ערוץ BBC Prime הבריטי המשובח, עובר גיור לטלוויזיה שלנו – תוכנית אחרי תוכנית. שלוש תוכניות עבריות גאות כבר הניב לנו הערוץ הבריטי – החוליה החלשה, המהפך, ו"עבודת בית" (במקור: House Invaders). הדבר הכי מפתה לעשות בשלב הזה הוא להתחיל לעשות השוואות. תגובות האנשים ב"מהפך" הישראלי (להלן – "שיואו, אני לא מאמינה, זה מד-אים!!!") לעומת התגובות המאופקות בגרסה הבריטית המקורית, רמת הפרסום הסמוי ב"עבודת בית" העברית לעומת זאת בבריטית (רמז: המון לעומת 0) וכמובן – רמת הגרסה העברית ב"החוליה החלשה" הציונית לעומת הגרסה של הוד מלכותה (תובב"א). אבל אנחנו לא ניפול למלכודת האנתרופולוגית הזאת. אנחנו באמת מאמינים שההתאמה של תוכניות בריטיות קרות מזג למנטליות המהבילה שלנו היא הכרחית (כשמתמודד ב"חוליה החלשה" טוען בתוקף שהמיסיסיפי הוא נהר במצרים, מה אפשר לעשות?). כעת נותר רק לראות אלו עוד תכניות אפשר וצריך לקחת מהערוץ החרוץ. את "Ready, Steady, Cook" הפופולרית כבר מגיירים בימים אלו. למי שלא צפה מדובר בשעשועון בישול – כל מיני סלבריטאים באים ומפגינים את יכולות הבישול שלהם תחת לחץ של שעון, בצירוף מתמודדים מ"העם", שצריכים להשיג מצרכים לאוכל בתקציב זעום. זה מסוג השעשועונים שזכייניות ערוץ 2 מזילות ריר עליו – מחד, יש אפשרות לדחוף שוב את כל הסלבריטאים שכבר שמנו בכל כך הרבה תוכניות שלא נשאר איפה לשים אותם, מאידך – יש לנו תירוץ טוב – ככה זה אצל הבריטים אז למה שנשנה. צרי העין וגבוהי המצח (כמו השמן הנשוי) ישר יתבכיינו על הליהוק של רותם אבוהב-איטח-אשבל (ג'ודי ניר-מוזס-שלום של המילניום החדש), ויטענו שהיא לעולם לא תתקרב לרמתו של המנחה הבריטי איינסלי הריוט המדהים, אבל זה מה שיש, ועם זה ננצח. תוכנית נוספת שמן הראוי להביא היא “Barking Mad" (בתרגום העברי – "חיות בטירוף"). בתוכנית זו מגיע צוות התוכנית לעזור לאנשים שלחיות שלהם יש בעיות נפשיות. כן, כן, מה ששמעתם. מי שראה את הפרק המיתי שבו מטפלים בסוס שיש לו פחד מאופניים, או את זה שבו מטפלים בכלב שנוהג לחפור את כל הגינה, מבין עד כמה התוכנית מוצלחת וחביבה. זה רק עניין של זמן עד שגם התוכנית הזאת תעבור גיור לחומרה (אחרת לא יהיה כתוב לה "יהודי" בתעודת הזהות. אוי לא!).

נשאלת השאלה – האם נכון וראוי שהפקות המקור שלנו יהיה חיקוי של תוכניות של גויים ערלים? למה שלא נמציא דברים משלנו? האם כשל כוחו של המוח היהודי מ"להמציא לנו פטנטים". אנחנו טוענים שבמקרה הזה (כמו במקרה של "משינה") – זה בסדר שאתה מעתיק, כל זמן שאתה עושה את זה ממישהו טוב. אמנם – לפעמים מקבלים את "פאזל", אבל לא אחת אפשר לקבל משהו נעים במיוחד. מוכנים, היכון, העתיקו!

 


The views expressed within this site pretty much represent those of the author.
Copyright 1997-2003© Yariv Zur.