Fri, 12 April 2002

@כותרת: אוז – הגרסה הנשית

@ביניים:

@רציף:

פעם מזמן, כשהעונה הקודמת של הסדרה "נערות רעות" שודרה מאוחר במוצאי שבת, היינו צופים בה בשקט בשקט, בלי להעיר אף אחד, ולא מספרים לנפש חיה על כך שאנחנו צופים אדוקים של הסדרה. למה? כי ברגע שהיינו מסבירים למישהו על מה הסדרה שאנחנו מקפידים לא להחמיץ אף פרק שלה, ישר מתחיל היה הגיחוך, מלווה בתקיעת מרפק וקריצה - "כלא נשים, הא?, אני בטוח שזאת סדרה איכותית. בחורות שוות לפחות?". אז לא, הבחורות בסדרה לא שוות (טוב, אולי חוץ מניקי. וסילוויה, אם אתם בעניין של מראה האשה המבוגרת שאלוהים, השנים ואלכוהול לא עשו לה שום דבר טוב. בעצם גם דוקלי לא רעה), ודי ברור למה שמרנו בשקט את ההערצה שלנו לסדרה. לא עוד! מגובים בגלי מנווה-תרצה, ובחוסר הבושה שהשתלט עלינו מאז שממשלת ישראל הגיעה לסכום המכובד של 41 שרים וסגני שרים, אנחנו רוצים לקום (לאט) ובקול חנוק מסיגריות אך רם לומר – "אנחנו שני גברים שמנים, ואנחנו מעריצים את הסדרה נערות רעות".

כפי שאפשר כבר להבין, הסדרה עוסקת בכלא נשים בריטי, הלא הוא כלא לרקהיל. כל דמיון בין כלא הנשים המתואר בסדרה ובין כלא הנשים שבפנטזיות של הגברים שבינינו ("כלא נשים סקסי 3", בכיכובה של שנון טוויד) הוא מקרי בהחלט. ההשוואה הכי טובה היא "אוז", רק שבניגוד לנטייה של יוצרי "אוז", "נערות רעות" לא מתמקדת בלזעזע אותנו (אין משום הנאמר לעיל כדי לרמז על איזושהיא ביקורת על "אוז", חו"ח), אלא בלהראות לנו חיים יומיומיים, ריאליסטיים(?) של בית-כלא. ב"נערות רעות" אין טובים ורעים, כולם בני אדם, קטנים יותר וקטנים פחות. קשה לומר שהזלנו דמעה כשדוקלי דקרה את פנר בפרק פתיחת העונה, אבל זה בגלל שאנחנו אוהבים את דוקלי. כולם חארות. כולל כולם. למי שסדרות בריטיות עושות לו את זה, ולא חושב שבכלא נשים כולן מסתובבות כל הזמן עם חוטיני, גופיות הדוקות וחזה

D90, זאת הסדרה לראות.

"נערות רעות", ערוץ 2, ימי א', 00:05