Fri, 24 May 2002

כבר כמה שנים, בתדירות שמאפיינת של קצב הקאמבקים הלא ממש מוצלחים של צביקה "טוני ודאג הם לא היחידים שתקועים במנהרת זמן" פיק, טורח גברי לוי לספר לכל מי שרוצה לשמוע (וגם לכמה שלא) שהכדורגל הוא השתקפות של החברה הישראלית. השבוע, בצירוף מקרים חסר תקדים (כמו ההצלחה של בן ורוזן, אבל להיפך), בזמן שראינו את תוכנית סיכום העונה של "שער חמש" גילינו ששידורי הטלוויזיה של הכדורגל אולי לא דומים למדינה אבל מאוד מזכירים את מערכת ההסברה שלה – מגומגמים, משעממים ובעיקר מפוספסים.

התוכנית התחילה בסיקור נרחב של אירועי היום בליגת העל, נושא חשוב מאין כמוהו – במיוחד אם מתעלמים מהעובדה השולית וחסרת הרלוונטיות (מי אמר סידורי שולחן בחתונה?) שהעניינים שם נסגרו כבר שבוע קודם. אבל גם נניח שהיה שווה לסקר את ההשארות הרישמית של בית"ר בליגה (הנשוי הטרי נושם לרווחה, האב הגאה סתם מרוצה מהבאסה של אוהדי הפועל), הרי שעם כל הכבוד למאבק על המקום הרביעי (שלמען הרקורד -  מזיז עוד פחות מ"חשיפה" עם חנן עזרן) אפשר היה להמתין איתו עד אחרי שמסקרים את הדבר הבאמת מעניין, לא, לא החתונה של השמן המאורס, אלא הדרמה שהתחוללה בליגה הלאומית. אבל לאנשי ערוץ הספורט יש סדר יום קבוע ואף אחד, אפילו לא העובדות, לא יזיז אותם ממנו.

במקום לדבר על מה שחשוב, קיבלנו את תקצירי כל המשחקים בליגת העל ואוסף הזוי של קליפים חביבים למחצה שניסו לסכם את העונה, שהדבר היחידי הטוב שאפשר להגיד עליהם הוא שהם היו הרבה יותר מעניינים מהדיון שהתנהל באולפן. מודי "מתי תסתפר" בר-און (מצויין כתמיד) ומוטל'ה שפיגלר (יצרן אימרות זן סידרתי) עוד ניסו פה ושם עוד להציל את השיחה אבל כשמולך יושבים גילי "אם אתם מבינים על מה אני מדבר מגיע לכם פרס ישראל" לנדאו, ואיתו לופא קדוש ויוסי אבוקסיס (שניים שלהגיד שיש להם בעיית קומונקטיביות זה כמו להגיד שהסרטים בערוץ 4 "קצת" ממוחזרים) לא היה לזה הרבה סיכוי. ממש כמו הסיכוי של השמן המאורס לברר כמה ראשי חמניות עטורי נרות צריך בשביל למלא בריכה. רק אחרי פצצת השעמום הזאת, וקצת לפני שעברו לעשות פרומו לשידורי המונדיאל, קבלנו את הדבר האמיתי. על קצה המזלג, כמובן, מפאת קוצר זמן.

החוק הראשון של העיתונות קובע שצריך להתחיל עם מה שמעניין. תוכנית סיום העונה של "שער חמש" הוכיחה שבערוץ הספורט, לא שמעו על זה. או שאולי כל האנשים שמבינים שם בעיתונות עברו, לערוץ חמש פלוס. אלוהים יודע שכל שאר הדברים הטובים כבר עברו לשם מזמן.