Fri, 03 May 2002

קארמה פוליס

כבר מאז שנפגשנו (אי שם בימים בהם אדם היה יכול להשתמש בביטוי "תהליך השלום" בלי להסתכן באישפוז כפוי) לא מפסיק המאורס לנסות ולשכנע את עמיתו לסגל אורך חיים ידידותי לסביבה (כמו אריק שרון, אבל להיפך), להכיר בעובדה שכל פעולה אותה הוא מבצע עוד תשוב ותרדוף אותו (כפי שיכולה לספר לכם, בנסיבות אחרות לגמרי, נעמי בלומנטל) ושכל אחד מקבל בסוף את מה שמגיע לו (שזה כידוע גם ההסבר המקובל להצלחה של דודו). רק עכשיו, לאור המצב הקשה אליו נקלע חברת הכבלים "תבל" (ולאור העובדה שאחרי כל הרעש על "עונה מופלאה" שוב גומרת הפועל "מעניין-לאיפה-נעלמו-פתאום-כל-האוהדים-שחגגו-בשלג" תל אביב בלי אף תואר) מתחיל הנשוי להבין ש"קארמה" זה לא סוג של משקה הודי.

זה לא שאנחנו שמחים על המצב הקשה אליו נקלעה "תבל". אפילו אנחנו, שבלא מעט חוגים נחשבים (די בצדק, יש לציין) לאידיוטים מוחלטים שהגיעו לתפקידם רק בזכות סדרת מהלכים מנפולטיבים בסדרי גודל שלא נראו מחוץ לעולם הטאלנובלות (וביתן 22), מבינים שהקריסה של "תבל" היא אסון. הכתבות בעיתונים שדיווחו על עצירתן של הפקות המקור, אלפי האנשים שמצאו את עצמם בלי כסף ובלי עבודה (וכמובן הורדתה בטרם עת של תוכנית המופת "תחנה מרכזית") הם רק ההתחלה. גם ברור לנו שכמו תמיד מי שיאלץ בסוף לשלם זה אנחנו. אבל למרות זאת (ולמרות הדיכאון שאנחנו נכנסים אליו בכל פעם שברדיו אומרים את הביטוי "חבר הקבינט אפי איתם"), קצת קשה לנו למחוק בימים האחרונים את החיוך מהפנים.

הכבלים, שעד לפני שלוש שנים נחשבו למכונה להדפסת כסף (כמו ערוץ 10, אבל הפוך), פשוט שכחו שהזכיון שלהם הוא לספק שידורי טלוויזיה. במקום להשקיע ביצירה מקורית איכותית הם העדיפו להשקיע מליונים ברכש כדי למנוע מהלווין לתת להם תחרות. במקום לעשות טלוויזיה יותר טובה הם חלמו על רשיונות טלפוניה. במקום להביא ערוצים חדשים הם הריצו קמפיינים כדי לקבל רשיונות להפעלת אינטרנט מהיר (שלא לדבר על העובדה שהם חשפו אותנו למפגע הסביבתי הקרוי "בקצב הקצב"). עכשיו, "תבל" מקבלת בחזרה בדיוק מה שמגיע לה. עונש משמיים על שנים של זלזול בלקוחות ויחס מונופוליסטי. בימים כאלו טוב לדעת שיש מישהו שלא קוראים לו אמיר פרץ שעדיין שומר עדיין על צדק חברתי.