Fri, 03 January 2003

@כותרת:

@משנה:

@רציף:

אחת הטענות המרכזיות שמועלות כנגדנו חדשות לבקרים -  מעבר להשגות הקבועות על אי הבנתנו בטלוויזיה (כידוע, צריך תואר שני בתקשורת המונים בשביל הסיפור הזה) ועל סגנון הכתיבה המעיק (הרבה סוגריים שקוטעים את רצף הקריאה) -  נוגעת לחוסר היציבות שאנו מפגינים ונטייתנו לבצע זיגזגים קוגניטיבים בקצב שבו פעילים פוליטים מתייצבים לאחרונה ביאח"ה. אנשים אחרים היו מנסים לקעקע את הטיעונים נגדם ולטעון שרק חמור לא משנה את דעתו. אנחנו פשוט נתעלם.

הרי רק בשבוע שעבר כתבנו כאן (וזה עלה לנו בדם, תאמינו לנו) דברים טובים על עמנואל רוזן, עיתונאי מהזן הנחות ביותר (כלומר אוהד הפועל). והנה השבוע אנחנו כותבים את ההפך הגמור על שותפו בהווה לדרך הספורטיבית הקלוקלת ושותפו בעבר לתוכנית קלוקלת קצת פחות – בן כספית שעלה עם תוכנית חדשה בערוץ 1 ושמה  "בין הכותרות".

הבעיות של "בין הכותרות" התחילו כבר באנימציית הפתיחה, שנראתה כאילו הופקה על ידי מיטב מעצבי ערוץ 33 (שבקלות יכלו לקטוף את תואר "המעצבים החדשנים של השנה" אם רק היינו בשנת 1969) והמשיכו בפורמט, שרענן וחדשני כמעט כמו המצע של מפלגת העבודה. לראיין אנשים, ולהביא פוליטיקאים שיתווכחו אחד עם השני. המממ.. אנחנו לא בטוחים, אבל נדמה לנו שכבר ראינו את זה קודם.

אבל גם אם נתעלם מהבעיות הקונספטואליות (כאלו אנחנו, אקסטרא אקסטרא לארגים) אי אפשר להתעלם מבעיות הביצוע. כל ראיון בתוכנית נפתח בסיפור על האורח באולפן. לא רק שלא ברור לנו מי כותב את הטקסטים ההזויים הללו (והאם הוא ויתר על עבודתו בהופ קטנטנים לצורך העניין) אלא שאנחנו גם מתקשים להבים למי בדיוק הם מיועדים. בתוכנית בשבוע שעבר (מה לעשות, המדור נכתב בימי שני) קיבלנו, למשל, סיפורים על יוסי שריד ואיווט ליברמן. האם יכול להיות שבערוץ אחד החליטו שאין להם סיכוי למשוך צופים רגילים והחליטו ליעד את התוכנית לחייזרים שנחתו בזה הרגע בישראל (מי אמר חברי הכנסת של שינוי)? אחרי הכל זה המגזר היחידי שעדיין לא שמע כל דבר אפשרי על שני הפוליטיקאים הכי השחוקים במדינה.

ובכלל, מה הפטיש שיש לכספית עם איווט ליברמן? הוא התארח גם בתוכנית הראשונה של "בן ורוזן", ובשביל מה – בשביל שראיון נוקב אתו יספר לנו שהוא בעד טרנספר? איזה שוק. אנחנו ה-מ-ו-מ-י-ם. ליברמן? לא! ולפני שאתם מתנפלים בזעקות על התקשורת העוינת נציין שגם  שריד לא סיפק איזו שהיא תובנה חדשה ומרתקת.

אבל ה-פספוס של התוכנית דווקא היה בהתחלה. היה לכספית מכרה זהב ביד – את שלומי עוז, אולי איש הכי מושמץ במדינה מאז דודו טופז, וחוץ מלהוציא ממנו שכל העולם נגדו, הוא לא הצליח לחלץ שום דבר.

כל מי שאי פעם יצא לו לגור בשכונה כמו רמת אביב גימל, יודע שאנשים, לא משנה מאיזה סוג, מסתגלים לסביבה שלהם ונהיים דומים למה שהם חושבים שהסביבה דורשת. זה מאוד מטריד בשכונה צפונית, אבל זה ממש עצוב כשמדובר בערוץ 1. נראה שהחור השחור היצירתי שאליו נשפכים כספי האגרה שלנו שאב גם את הכשרון של בן כספית כעיתונאי וגרם לו לנפק תוכנית בינונית ומשמימה. מישהו אמר "חשיפה"?