Fri, 04 April 2003

@כותרת:

טעה, טועים, טעינו

@משנה:

השמנים מסמנים את 10 הטעויות הגדולות של ערוץ 10 (בסדר עולה), ומקווים לטוב.

@רציף:

שלום לחברים בערוץ 10. אנחנו יודעים שאתם לא אוהבים אותנו, וזה בסדר. אתם שייכים למועדון מכובד. אנחנו מאוד מקווים שעד שהמדור יודפס עדיין תהיו בחיים, אבל במקום להצטרף לגל הנהי הגדול על לכתכם, אנחנו רוצים (אם אפשר בלי שידפקו לנו מכות הפעם) לציין כמה טעויות שאתם עשיתם. סליחה.

10. המספר בממיר. לא יכולתם לבחור משהו כמו "44"? מחקרי שוק מעמיקים (שאנחנו עשינו בבית עם נשותינו האהובות) מגלים את הדברים הבאים – גברים מזפזפים, ועולים למעלה ולמטה בערוצים. נשים לעומת זאת מתקתקות את מספר הערוץ. ולתקתק ערוץ שמורכב מאותו המספר, יותר קל. למה? אלוהים יודע. מישהו יודע למה נשים עושות משהו?

9. החיים אתגר.

8. האנטנה. נשמע דבילי, נכון? אז מה אם לא קולטים אותנו באנטנה, נעלה גם ככה. טעות. אין מה לעשות, ויש עוד לא מעט מקומות (דוברים ממשלתיים היו מוסיפים – "בשנות האלפיים" או "במילניום החדש") בהם אין לא כבלים ולא לווין. אז אם אתם ערוץ שמשדר לכל העם, למה הסכמתם לעלות לשידור בלי שסידרו לכם תדר? רציתם להתחרות על רק על לב הצופים שיש להם ארבע מאות ערוצים אחרים לבחור מהם? להתחרות על לב הצופים שיש להם את ערוץ 1, 2 והרשות הפלסטינית היה קל מדי?

7. החיפזון. כבר אמרנו את זה בעבר, ונגיד את זה שוב (אנחנו מקווים שנגיד את זה לכם, כי אז זה אומר שתמשיכו לשדר), אבל הרגלי צפייה זה משהו שנבנה לאט. לא מאמינים? רק תיזכרו לאיזו בלבלה אנשים היו נכנסים פעם כשהיו מחליפים להם את הימים של הזכיינים בערוץ 2 (היום אין מה לראות באף יום, אז זה לא כזה נורא). כשהזיזו את היום של סדרה מסוימת – היינו מרגישים כאילו הזיזו לנו את היום של השבוע. אתם רוצים לבנות נאמנות של אנשים? תעבדו יותר לאט. למרות מה שכתבנו פה בעבר, התוכנית של מרב מיכאלי הלכה והשתפרה, והופ! נעלמה. במקומה קיבלנו את מאיר אינשטיין על הבוקר (איזה דז'ה-וו לערוץ 1, אלוהים!). מישהו יודע איפה רינו צרור נעלם? היה לנו אותו בסבבה במוצאי שבת, והופ! הוא זז. כוחות יס"מ ומג"ב עדיין מחפשים את התוכנית שלו. מישהו יודע איפה מני פאר? איפה לונדון וקירשנבאום? איפה שי ודרור? תירגעו. תנשמו עמוק. תעבדו לאט. אם זה עובד בסקס – אין סיבה שזה לא יעבוד בטלוויזיה.

6. הרגולטור. יש הרבה שמועות כאילו הסיפור הזה של 'נגמר הכסף' זה לא יותר מוריאציה של 'תחזיקו אותי' השכונתי המוכר והאהוב, על מנת שתקבלו הקלות מהמדינה ברגולציה המטורפת. אם כן – כל הכבוד. אסור היה לכם להסכים לעבוד עם תנאים כאלה מטורפים, ותחת שיטה שבה כל דבר שאתם משדרים עובר פיקוח של ועדת המוסר האמת העליונה הקרויה מועצת הרשות השנייה. אם אנחנו כבר בשכונה, אז תרשו להשתמש בביטוי משם – למה מה קרה? למה מי מת? מזמן הייתם צריכים לבוא ולגיד – עזבו אותנו מהשטויות האלה. זה כסף שלנו, לא של אף אחד אחר, אל תגידו לנו אילו תכניות לשדר, מאיזה סוג ולמה. לא טוב? לא צריך. בשביל פיקוח ציבורי על איכות שידורים יש את ערוץ 1, וקיבלנו את "שישי עם מיכל" ו"שישי בגאון", שלא לדבר על "שישי (שירה) בשידור".

5. העם. איך לומר לכם את זה? העם אוהב את ערוץ 2. אלוהים יודע למה. מצד שני – העם הצביע לראש ממשלה שדרדר את המדינה בכל תחום, אז מה אנחנו מבינים. זה לא משהו שלא יכולתם לחשוב עליו מראש, ולתכנן מראש את לוח השידורים בהתאם (ראה סעיף 2). עם כל ההשגות שיש על מדידת הרייטינג (ראה סעיף 3) והכל, 'העם' ברובו רוצה את דודו, ואז היו לכם שתי אפשרויות – או לתת לו את דודו, ולקבל רייטינג בהתאם, או לתת לו אלטרנטיבה (את גולו) ולקבל רייטינג בהתאם. אתם לא יכולים לתת ל'עם' גולו, ולצפות לאותו דבר כמו דודו, בעיקר כי גולו לא מטריד מינית אף אחד (למרות שדודידו מספר סיפור אחר). אישית – אנחנו בעד מה שאתם נותנים עכשיו (אם מתעלמים מ"יצאת גדול") – אבל אנחנו לא כל כך הרבה אנשים כמו שזה נראה אחרי ארוחת צהריים.

4. הסדרות רכש?

3. הרייטינג. היתה פעם סדרת מד"ב משובחת בשם 'פארסקייפ'. הסדרה (שאצלנו נקברה קבורת חמור ב- YTV) ירדה מהמסכים בשל רייטינג נמוך. אוהדי הסדרה ארגנו מבצע עצמאי לאיתור אותן משפחות שקובעות את הרייטינג בארצות הברית, על מנת לשכנע אותן לראות פארסקייפ וככה להציל את הסדרה. זה לא עבד, אבל הנקודה היא שהמדד הזה של רייטינג הוא מגוחך. לדעתנו, אין אף אחד בארץ, למעט עובדי החברה שמפעילה את הרייטינג (טל-גאל) ובני משפחותיהם שחושב שהסיפור הזה משקף באמת את מה אנשים רואים. תסתכלו איזה באזז היה מסביב ל"שי ודרור", שהשיגו בשיא 3 אחוזים. אין כמעט מישהו שאנחנו מכירים מתחת לגיל חמישים שלא מעדיף היום את חדשות ערוץ 10, ומצד שני – אין כמעט מישהו שאנחנו מכירים שיש לו פיפל-מיטר בבית. גם זכייני ערוץ 2 (כשזה התאים להם) טענו שזו שיטה לא טובה. אז מה עשיתם בנושא? כלום. נכנסתם למשחק שבו הכללים מוטים לרעתכם, ובמקום להגיד – "לא משחקים ושוברים את הכלים"

2. הרצועה היומית. מה הבעיה העיקרית של ערוץ 2 (חוץ מיהירות, קטנוניות, זלזול בצופים וגיל ססובר)? חוסר היכולת ליצור רצועות יומיות ראויות לשמן. למעט רצועות החדשות שלהם, זכייני ערוץ 2 סובלים מהעדר עוגן יומי, כזה שבכל יום שנפתח טלוויזיה באותה השעה – נקבל את אותו הדבר. הרעיון של רצועות יומיות הוא לא איזו המצאה חדשה ומדהימה, תשאלו את קונאן או'בראיין או את שי ודרור. שאלה שנייה – איזו סוג של הפקת מקור יכול היום לעלות מתוך ידיעה ברורה שמדובר בלהיט בלי קשר לאיכות המשחק, רמת הטקסטים או אלמוניות השחקנים? נכון. טלנובלות ישראליות. עכשיו – אם הייתם שמים בכל יום ישר אחרי החדשות טלנובלה עברית, נגיד – "משחק האהבה", או "לחיי החיים" (כל הזכויות שמורות) – אנחנו מבטיחים שהייתם מביאים רייטינג פיצוץ. כמובן שהמבקרים היו קוטלים אותכם, הרגולטור היא מכנס ישיבות דחופות וכל הטררם. אבל תהיו בטוחים שהחבר'ה בערוץ 2 היו אוכלים את הלב מקנאה, וזה כבר שווה את זה, לא?

1. האמרנו לכם, שלא תגידו שלא –

http://www.tam.co.il/4_1_2002/tarbut-mishmar.htm