Fri, 21 February 2003

@כותרת:

על כדורגל, אסטרונאוטים ורופאים

@רציף:

יש ימים שאסור לקום מהמיטה. צריך לפקוח עין תורנית, להביט אנה ואנה ולחזור לישון עד הבוקר שלמחרת. באמת. כל דבר שתעשו רק יתחרב. יום שני האחרון היה כזה. השמן הבית"רי, בתור אחד שיושב בבית רוב הזמן, הכין את עצמו ליום טלוויזיה משובח – בוסטון פאבליק, הבית הלבן ובאמצע – בית"ר נגד מכבי תל-אביב. פיצוחים, בירות, סיגריות וואליום כולם עמדו בדום מתוח. הפרק של בוסטון פאבליק היה חלש מאוד, מה שהיה אמור לרמוז, אבל כנראה שלא מספיק. תצוגת הנפל של בית"ר, שבה שחקני מכבי עושים שיגועים ברחבה גרמה לשמן הבית"רי לעשות שני דברים – לשקול ברצינות להפסיק לראות כדורגל לנצח, ולסנן את 14 השיחות של השמן המכביסט (בעשר הראשונות הוא התקשר לשמוח לאיד, בארבע אחר כך לנחם. זה כבר נהיה צער בעלי חיים). לא נורא, אמר לעצמו הבית"רי. נראה הבית הלבן. אבל אז ארון סורקין, יוצר הסדרה, החליט להרוג את מארק הרמון, החבר החדש של סי.ג'יי. "בן זונה" מלמלו היושבים בסלון. "עד שסי.ג'יי מוצאת מישהו חתיך בגובה שלה, שהיה פעם אסטרונאוט". זה הלך והסתמן כמו יום שאין לו תוחלת, ואז נזכר הבית"רי שיש לו קסטה עם שני פרקים מהעונה החדשה של "טיפול נמרץ", ויושבי הסלון ישבו לצפות בה עד השעות הקטנות של הלילה.

נכון יהיה לומר שכל דבר טיפה חיובי היה משמח אותנו באותו הערב, אבל בכל זאת – "טיפול נמרץ" היא סדרה חיובית מאוד. יש לה את הבעיות שלה – פסקול צפוי (גם אם הוא נשען על מקורות משובחים), עלילה צפויה ודמויות סטריאוטיפיות. מקוממת במיוחד היתה בחירת השמות לדמויות – לרופאה הבלונדינית (מיכל ינאי) קוראים "ד"ר יערה דבש", אבל לפקידה של מנהל בית החולים קוראים "סיגל לוגסי", שהיא כמובן פרחה טובת לב. אבל מעבר לחסרונות האלה, "טיפול נמרץ" היא סדרה טובה, אפילו אם לא בוחנים אותה דרך המשקפיים הורודות של הפקת מקור. העובדה שמדובר בעונה שנייה היא כבר משמחת, ולמרות שלא מדובר ביצירת מופת, אין ל"טיפול נמרץ" מה להתבייש מול חצי מסדרות הרכש בערוץ 3 (זה שפעם היה ערוץ "הסדרות הטובות ביותר בעולם"). ביום שהיה אחד המסריחים בחודש האחרון, היא הביאה לבני ביתו של השמן הבית"רי מעט שמחת חיים, שבעונה הנוכחית – זה לא דבר מובן מאליו.