Fri, 10 January 2003

@כותרת:

למראית הדז'ה-וו

@רציף:

לאורך השנים נוכחנו שלכתוב ביקורת רעה על קיצ'ס ופרידמן (קו"פ) זה דבר בעייתי עד מאוד. בדרך כלל, קצת אחרי שמישהו כותב עליהם ביקורת רעה, מתרוממת התוכנית שלהם לגבהים קומדיים שלא זכורים פה (למעט בסרטי קווין סמית'). ככה שאנחנו צריכים להיזהר בדברנו כדי שלא נצא (שוב) אהבלים.

אבל בכל זאת, אחרי צפייה בתוכנית החדשה של קו"פ לא נותר לנו אלא לתהות – זהו? זה מה שיש לכם להציע? למי שלא ראה, "נבחרת החלומות בהקיציס", היא העתק אחד לאחד של "חלומות בהקיציס" הישנה. יש לנו פאנל של סלבריטיס (לא בדיוק האיי-ליסט, אבל מה לעשות, אלה כבר מוצו), יש לנו מתחרים שהדבר העיקרי שמאפיין אותם הוא שהטרייד-אוף בין כבוד עצמי לבין הופעה בטלוויזיה לא נראה להם בעייתי בשום צורה, יש לנו קהל, שהפעם הוסיפו לו גאדג'ט שמאפשר לו להצביע בעד או נגד המתחרים המבזים עצמם על הבמה, וכמובן – יש לנו את טל פרידמן, קומיקאי שרוט בחסד אלוהים. לכאורה – מה רע? זה כל מה שהיה לנו בעונות הקודמות (תרשו לנו לא להתייחס לזה כאל תוכנית חדשה, כי אם כעונה חדשה של "חלומות בהקיציס"), אז זהו, שקצת מתחיל להימאס. במיוחד אחרי שקו"פ עשו את "החטא ועונשו", אחד השעשועונים היותר מבדרים שנעשו כאן, היינו מצפים מהם לחדש קצת, להלהיב טיפה יותר. כמו שנראתה התוכנית הראשונה, הדבר הכי נועז וחתרני שהם הצליחו להנפיק זה ששרה'לה שרון לוקחת סמים? הכותרות ב- Ynet יותר מופרכות מזה. אין לנו בעיה עם אנשים שעושים את אותה תוכנית במשך שנים ועושים אותה טוב (מי אמר רפי גינת?), אבל יש לנו בעיה עם קו"פ – זו אותה תוכנית, רק פחות מצחיקה, פחות חתרנית ופחות נועזת.