Fri, 14 February 2003

אחד הדברים הכי מטרידים שקורים סביבנו בזמן האחרון (לא כולל האפשרות שדליה איציק תשוב להיות חברת ממשלה) הוא מצבם הקשה והכואב (מי אמר הרייטינג של ערוץ 1?) של ערוצי התוכן בכבלים. ערוץ 3 כבר מזמן נראה כמו "החברים של יאצפן" (וזה עוד לפני שהסדרות של וורנר בראדרס הולכות לעולם שכולו טוב). ערוץ 4 אולי משתפר, אבל מהמקום שבו הוא היה לפני שנה, זה גם לא חוכמה, וגם הדרך למעלה עוד ארוכה ומייגעת. שלא לדבר על זה שאת ערוץ 8 כבר מזמן הפסקנו לספור. האור היחידי בקצה המנהרה הוא דווקא בערוץ הספורט.

למען הסר ספק, יש לנו הרבה מה להגיד על ההתנהלות של ערוצי הספורט בכל מה שקשור להעברת תכנים מהערוץ הפתוח לערוץ בתשלום. ההתנהלות של הכבלים בעניין הזה, אם תשאלו אותנו, היא כמו של היפופוטם בחנות מחשבים (אין מה לעשות, גם אנלוגיות חייבים להתאים לרוח הזמן) אבל היא לא משנה את העובדה שדברים טובים קורים בערוץ חמש ובערוץ חמש פלוס.

באופן פרדוקסלי (כן כן. גם אנחנו יודעים לשלב מילים בלועזית כדי להשמע מתוחכמים, לא רק המנחים ב-YTV) אובדן זכויות השידור על משחקי ליגת העל בכדורגל עשה לאנשי הכבלים רק טוב. אומנם אנחנו, כצופים, נאלצים לסבול בכל שבוע את מופעי האימים של "בוני את שרף בע"מ" (מה שלדעתנו מפר את זכויות האדם הבסיסיות שלנו), אבל בתמורה קיבלנו בחזרה את אנשי ערוץ הספורט עם רצח בעיניים.

ההפתעה הכי גדולה של הערוץ היא (סופרייז סופרייז) יורם ארבל שפתאום חזר לתחייה. המהדורה המוקדמת של חדשות הספורט בהגשתו והכתבות המצויינות שהוא מכין ל"יציע המרכזי" מוכיחות שכל השנים שבהם הוא התמקד בשידור משחקים היו פשוט בזבוז של זמן.

אבל זה לא נגמר שם. דני ענבר מפגיז כל שבוע, כמעט, בראיונות מצויינים "באחד על אחד" (ובואו נתעלם מקובץ הקלישאות שזרק עליו דודי בלסר), מודי "מטביל הביסקוויטים" בראון מוכיח שוב שאפשר לנהל דיון אינטלגנטי על ספורט בלי להשתמש בביטויים פלצניים (משהו ששגיא כהן, לצערנו, עדיין לא הצליח להטמיע), נדב יעקובי למד לשדר משחקים בלי להישמע כמו קריקטורה של מאיר איינשטיין (שזה כבר מראש לא ממש אילנות גבוהים להתלות בהם) ואבי מלר. טוב. בואו רק נגיד שאבי מלר הוא כבר קאלט ונעזוב את זה בזה.

עוד שיפור משמעותי נרשם בחזית "חדשות הספורט". בשקט בשקט הצליחו בערוץ 5 פלוס ליצור מהדורה יומית ששום חובב ספורט לא יכול ללכת לישון בלעדיה (גם כי היא טובה אבל בעיקר בגלל שהיא משודרת איזה ארבע פעמים רצוף). זה לא שאין שם בעיות, כמו עריכה מבולבלת (אולי הגיע הזמן שיבינו שם שכדורסל ישראלי זה פיקציה), התייחסות שולית לענפי הספורט האמריקאים, וכמובן הנטיה של אילדיס וסונין לנסות ולהיות שנונים ולהחליף דחקות לא מוצלחות בימי השידור המשותפים שמתאימה לערוצי טלוויזיה קהילתיים. כל מה שחסר עכשיו שיפסיקו להתעלל בנו עם שידורים של החלקה אומנותית ואנחנו נהיה באמת מרוצים.