Fri, 29 August 2003

@כותרת:

אי השדים

@רציף:

הדרך המקובלת להתייחס (ואף לקדם) את סדרת המציאות "אי הפיתויים" היא על ידי הבחורות הדדניות והבחורים המסוקסים המאכלסים אותו. הפרומו של "ביפ", בו משודרת העונה השנייה מציג לנו את המתמודדים בתוכנית על פי חלקי גוף – שוקיים, ירכיים וכמובן – חזה. הרעיון, למי שלא מכיר, הנו לקחת קבוצה של זוגות המאופיינים על ידי שלושה מאפיינים עיקריים:

1.          הם רוצים להתפרסם.

2.          הם נראים טוב.

3.          הם רוצים להתפרסם.

הזוגות מופרדים ביניהם (גברים לחוד ונשים לחוד) ואז עדר הדדניות ולהקת המסוקסים של התוכנית מנסים לפתות אותם ואותן בהתאמה. כביכול – המטרה המוצהרת היא שבני הזוג שלהם הקשרים והמחויבות הכי עמוקים יעמדו, שניהם ביחד וכל אחד לחוד, בפיתויים שיציעו בפניהם, ינצחו את המשחק. כל השאר – יפלו קורבן לקיבורות הרוטטות ולירכיים המוצקים של צוות התוכנית, רצוי מול המצלמה על רקע האי הטרופי המדהים בו צולמה הסדרה.

אז כאמור – רוב האנשים שרואים את הסדרה רואים רק כוסיות וכוסונים מנסים לפתות את המתחרים בדרכים כה נלוזות שהיו גורמות לאמא של שרון לשלוח אותה למנזר, אבל מבט מעמיק יותר מגלה דברים אחרים.

"אי הפיתויים", מאוד בדומה ל"מירוץ אחר המיליון" היא תכנית מציאות על מערכות יחסים. ברגע שמנקים את כל הרעש מסביב ובעיקר את מארקי מארק המנחה, מקבלים תכנית שבוחנת מערכות יחסים בתנאים קיצוניים. מי מאיתנו לא היה בדיון של "ואללה, אם היית על אי בודד והיתה באה מישהי שווה – היית מתאפק?", ומי מאיתנו לא שיקר בתשובה?

הסיבה האמיתית שאנחנו רואים את "אי הפיתויים" הנה התקווה והציפייה שמישהו מהמתחרים ימעד. ברגע שמארק וקלי, שחושבים שיש להם קשר "בלתי שביר", יופרדו, יפותו ואז יראו כל אחד קטעי וידאו של השני משתרלל עם מישהו אחר – אז נצא מרוצים. אנחנו לא פה בשביל לשטוף את העיניים – אנחנו פה מאותה הסיבה ש"פוקוס" דפקה שיאי רייטינג.

ד"ר קוקס ב"סקראבס" אמר בפרק ששודר השבוע – "זוגות שמתאימים אחד לשני סובלים כמו כולם, רק שלהם יש את הרצון לנסות לפתור את זה". "אי הפיתויים" היא הסדרה שמראה לנו אלו זוגות מנסים ואלו נכנעים לנסיבות. אם זה היה על אריות ולא על בני אדם – זה כבר היה בפריים טיים של ערוץ 8. לא להחמיץ.