Fri, 07 November 2003

@כותרת:

מופע האימים של יגאל

@רציף:

אנחנו רוצים להתנצל בפני קוראותינו וקוראינו הנאמנים. עמוקות. לפני מספר שבועות (נראה כמו נצח, הא?) עשינו חידון טריוויה כאן במדור לסיכום עשור לערוץ 2. בדיעבד – מדובר היה בבזבוז מוחלט של מאמץ שלנו ונייר עיתון מאיכות בינונית. כל סיכום שהיינו עושים היה בזבוז זמן, כי את הסיכום האמיתי לעשור של ערוץ 2 קיבלנו ביום שני בערב. ישר אחרי החדשות – "המופע של סטיב", מבית היוצר של יגאל שילון הוא כל ערוץ 2 בקליפת אגוז. הפרומואים (הגסים כל כך) פמפמו לנו את "המופע של טרומן" רק יותר אמיתי – "פה זה לא שואו הוליוודי. פה זה באמת דל". חודש שבו עוקבים אחרי חייו של אחד, סטיב פרנקל, כשכל החיים סביבו מבוימים בקפידה – החל מהתקבלותו להיות שחקן בטלה-נובלה, דרך נסיעות המונית שלו וכלה באלוהים יודע מה עוד. "אי אפשר לדעת מה מציאות ומה דמיון" אומר יוחנן צנגן, מנכ"ל רשת, בפרק הפתיחה החנפני של הפרויקט (קונספט ישראלי מקורי – לספר לחבר'ה ואז לגמור). מר צנגן, על מנת לעזור, הנה כמה דברים שהם מציאות, וכמה דברים שהם דמיון. מציאות – פרק הפתיחה שלכם היה הדבר הכי גרוע שראינו בטלוויזיה כבר הרבה זמן, ואנחנו רואים הרבה דברים. מדובר בספיישל "פספוסים" שהולך להימתח על פני אלוהים יודע כמה שבועות, עם סלבז כמו שהעם אוהב, יגאל שילון בחדר בקרה עם אוזניות ומוניטורים כמו שהעם אוהב ואפילו הלוגו הכעור של פספוסים המסתובב תדיר למטה, כמו שעהם אוהב. עכשיו כמה דברים שהם דמיון – אתם מדמיינים אם אתם חושבים שאתם עושים פה משהו חדש ונועז. אתם מדמיינים אם אתם חושבים שלרגע אנחנו לא יודעים כמה ציניות, זלזול בצופים שלכם והתנשאות יש בלמכור את הדבר הזה בתור תכנית ריאליטי, ואתם מדמיינים אם אתם חושבים שלא נקרע לנו הלב מהמחשבה על כמה עבודה וכמה מאמץ השקעתם ("12 מצלמות!") בשביל לתת לנו כזה מוצר דלוח, כשיכולתם להשקיע את זה במשהו באמת טוב.

יכול להיות שהפרקים הבאים ב"מופע של סטיב" יהיו שונים. יכול להיות. יותר סביר שלא, כמו שיותר סביר ששנים לאחר שהנוכחות העיתונאים שלנו תהפוך לזכרון חמצמץ ועמום, עדיין ימשיך ערוץ 2 להאכיל אותכם בדגים באושים עטופים בפרומואים נוצצים ואתם תמשיכו לאכול. בתיאבון.