@כותרת:

 

@קרדיט:

יריב צור

 

@ביניים:

 

@רציף:

השבוע, ברשותכם, נתעסק בכל אותם אלפי דברים שמחוברים למחשב שלנו – החל במדפסת, דרך סורק, עבור בעכבר ומקלדת וכלה במצלמה הדיגיטלית יקירת נפשכם. לא, לא נתיימר לכסות את כל עולם ה- peripherals בכתבה אחת עלובה, אבל ננסה לגעת בכמה נקודות מעניינות. נתחיל בויכוח עתיק היומין – מערכת משולבת מול מערכת מיני.

 

@ביניים:

רק תקליטים, תאמין לי.

 

@רציף:

בימים שעוד אנשים הקשיבו למוזיקה (והיו להקות שהיה שווה להקשיב להן) היה וויכוח ציבורי סוער לגבי איזה מערכת סטריאו שווה לקנות. האליטיסטים, שחשוב להם הביצוע של הקונצ'רטו מספר 1 לכינור של ברוך, דגלו ב"מערכות משולבות". לקנות מגבר של חברה א', רמקולים של חברה ב', פטיפון (חובה!) של חברה ג', לחבר את הכל בחרדת קודש ולקוות לטוב. האנשים הקצת יותר פרקטיים אמרו – למה לי כל השטויות האלה? אני אקנה מערכת אחת, של חברה אחת (אם אפשר – מערכת "מיני"), שבה הכל כבר מותקן, מחובר והכי חשוב – יש רק שלט-רחוק אחד.

מבלי לנקוט עמדה בוויכוח ההסטורי ההוא (משולבת, שקוף שמשולבת), אנחנו ניצבים היום מול ניצבי ויכוח כזה בתחום אביזרי המחשב. מצד אחד – יש לנו אפשרות לקנות לחוד פקס, מדפסת וסורק ומצד שני – לקנות את הכל במכשיר אחד, מה שנקרא אצל הגויים – All in One. מדובר בזן חדש של מכשירים שמציפים אותנו לאחרונה, שמשלבים בדרך כלל מדפסת, סורק ומכונת צילום, ובדגמים היותר יקרים – גם פקס מובנה. עכשיו אתם שואלים את עצמכם – למי זה טוב, איזה הכי כדאי, כמה זה עולה ומתי הבוסטון סלטיקס יזכו סוף סוף באליפות. התשובות (למעט לשאלה האחרונה שלגביה רק אלוהים יודע) באות מיד.

 

@ביניים:

למי זה טוב?

 

@רציף:

אם חושבים על זה, מכשירים משולבים כאלה הם די הגיוניים. מה ההבדל בין סורק למכונת צילום? שבסורק הקובץ שנוצר נשלח למחשב ובמכונת צילום הוא יוצא ישר להדפסה. מה ההבדל בין פקס לסורק? שבפקס הקובץ שנוצר מסריקת הדף המקורי נשלח בטלפון? ומה ההבדל בין מדפסת למכונת צילום? הבנתם את הרעיון. אז לוקחים משטח של סורק, מחברים לו מדפסת, ותוכנה מתאימה על המחשב, והופלה! קיבלתם מכשיר משולב. אז מי צריך את זה? השאלה היא (כמו בכל דבר שקשור למחשבים. אין דרך להתחמק מזה) מה הצרכים שלכם? האם אתם שולחים ארבעים פקסים בשעה? תקנו פקס רגיל. האם אתם מצלמים 10 מחברות בחינה בשבוע? לכו על מכונת צילום רגילה. יעני, מאוד בדומה למערכות הסטיריאו של פעם – המקצוענים ואלה שמסתמכים על המכשירים האלה על בסיס קבוע ותכוף, עדיף להם לקנות מכשירים יעודיים ונפרדים. לשאר האוכלוסיה (שזה אנחנו, בואו נודה על האמת), עדיף היום ללכת על מכשיר משולב. למה? נתחיל בנושא החוטים.

ברגע שאנחנו צריכים לחבר למחשב שלנו יותר ממכשיר אחד (כולל מקלדת ועכבר) כבר נהיה בלגן בחוטים. עוד מעט נדבר על למה המצב הזה לא ישתנה בקרוב (לפחות לא בארצנו הקטנה) אבל בכל מקרה – השימוש במכשיר משולב יחסוך לנו חיבורים למחשב, חיבורים לחשמל ובלגן.

גמרנו עם החוטים – נדבר על תוכנות ודרייברים. אותם דברים קטנים ומטרידים שתמיד עושים בעיות, וצריך לעדכן מדי פעם. ברגע שיש לנו מכשיר משולב – צריך רק תוכנה אחת ודרייבר אחד בשביל להתמודד אתו. מצד שני – אם משהו לא עובד – אז הכל לא עובד.

נסיים במקום – כמה מקום תופסת המדפסת שלכם? והסורק? והפקס? עכשיו תחשבו שאת כל זה יחליף מכשיר אחד שיעשה את כל הזה. השתכנעתם? אז כמה זה עולה?

 

@ביניים:

כמה עולה?

מכונות ה- All In One, כמו מדפסות רגילות באות בטווח מחירים גדול שרובו ככולו נובע מאיכות המדפסת. אם אתם מנהלים עסק רציני, ועד היום השתמשתם במדפסת לייזר, תרצו גם מכשיר משולב שמבוסס על מדפסת לייזר. אם אתם משתמשים ביתיים, מכשיר משולב שמבוסס על הדפסת דיו מספיק. יש הבדל משמעותי בין שני הסוגים מבחינת המחיר (איזו הפתעה). מכשירים מבוססי הזרקת דיו עולים באזור ה- 400 $, בעוד שמכשירים מבוססי לייזר כבר מביאים אותנו לאיזור ה-800$ בלי להתאמץ. מצד שני, כמו שאומר א' חברי הטוב – זה יורד מהמס. כשאתם משווים למשל את כמה שיעלה לכם סורק ממוצע + מדפסת ממוצעת, זה לא כזה הבדל. סוגיית הפקס גם היא משפיעה על המחיר. זה המקום להגיד – אם יש לכם מודם שהוא גם פקס במחשב, אז חבל על הכסף שלכם – לכו על מכשיר משולב ששולח פקסים דרך המחשב, ותחסכו לעצמכם כמה ג'ובות.

 

@כותבוקסה:

ראש בראש

הלכנו והשווינו בין שני דגמים של מכשירים משולבים, שנמצאים בתחום הזרקת הדיו (בלי פקס כלול). השווינו בין שתי מדפסות: Lexmark X73 ו- HP PSC 750xi (שתי מדפסות עם מחירים דומים)

 

 

לסיכום – HP יותר מהירה, אבל סורקת פחות טוב ויותר יקרה. מצד שני – ל- Lexmark יש את הקטע שהיא מדברת אתך, ובעברית (גבר במבטא מזרחי קל, כי לאשכנזים יש מזכירות שמדפיסות בשבילהם). תעשו את החשבון שלכם.

 

@כותבוקסה:

החוקים

 

@רציף:

חמישה חוקים להצגת מחשבים בקולנוע

1.      כל המחשבים בעולם מחוברים, ואפשר להגיע למחשב של האיש הרע, אפילו אם הוא מכובה.

2.      אם יש קבצים מוצפנים – תמיד תתבקשו לתקתק סיסמא, לרוב באותיות בגודל של שני סנטימטר. יהיו לכם כמה נסיונות שאתם רוצים.

3.      ללפ-טופים יש יכולות להציג וידאו באיכות ובאמינות כאילו מדובר במחשב על.

4.      כשמתקתקים בסרטים – אף פעם לא משתמשים במקש של הרווח.

5.      כל תקלה במחשב תלווה בברק עז, רעש התפוצצות ועשן. הודעות כמו "יישום זה ביצע פעולה לא חוקית" זה רק בחיים האמיתיים.

 

@כותבוקסה:

ארצנו הקטנטונת

 

@רציף:

איזה כיף להיות מקום ראשון? אין כמו קצת גאווה לאומית ציונית גאה בשביל לנפח את החזה, לא ככה? אז הנה חברים, במיוחד בשבילכם – עוד הישג כביר של הישראלי היפה. חברת RipTech, המתמחה באבטחת רשתות מחשבים של חברות גדולות, ערכה מחקר לגבי התקפות של האקרים על רשתות של חברות גדולות בחצי השנה האחרונה של 2001. המידע נאסף מרשתות של 300 חברות, מ- 25 מדינות. אז מה הממצאים העיקריים של המחקר?

·              בין יולי לדצמבר 2001, קצב התקפות האקרים על חברות עלה ב- 79%. כן, כן. שבעים ותשע.

·              39% מההתקפות כוונו כנגד ארגון מסוים, השאר היו סתם התקפות כלליות נגד העולם.

·              30% מההתקפות באו מארה"ב, 9% מדרום קוריאה ו- 8% מסין.

·              לסוגי חברות שונות יש סיכויים שונים לעמוד תחת התקפה. חברות היי-טק, שירותים פיננסיים, מדיה/בידור, וחברות חשמל שונות חטפו בממוצע 700 התקפות לחברה במהלך ששת החודשים בהם נערך הסקר.

·              חברות גדולות חוטפות יותר. חברות בהן יש יותר מ- 500 עובדים סופגות 50% יותר התקפות מאשר חברות עם פחות מ- 500 עובדים. מי אמר שהגודל לא קובע?

·              למרות שרק אחוז אחד מההתקפות היו מסוכנות באמת, הרי ש- 43% מהחברות ספגו איזושהיא התקפה בתקופה הזאת.

·              ולבסוף – גאווה ציונית. אם מחשבים אחוז התקפות ביחס לכמות משתמשי אינטרנט, מי המדינה שמובילה בהתקפות של האקרים? נכון. ישראל. ובהפרש גדול. נכון שאתם שמחים להיות ישראלים?

 

את נתוני המחקר אפשר למצוא באתר של RipTech:

www.riptech.com/newsevents/release020127.html

 

 

 

@כותבוקסה:

הטוב, הרע והמכוער

 

@רציף:

הטוב – האתר של רשות הדואר מכיל מנוע חיפוש להשוואת מחירים, נוח, מדויק ומהיר. שאפו!

http://zap.co.il/default.asp?a

 

הרע – כבר כתבו על זה במקומות אחרים, אבל אני חייב להצטרף. "גלישה ישירה" של בנק לאומי מביא לי את הג'ננה בערך פעמיים ביום, וזה רק כי אני גולש לשם בערך פעמיים ביום. כל כך הרבה תקלות, כל כך הרבה פאלטות. אני רק מקווה שהם שומרים על הכסף שלי יותר טוב מאשר הם עושים אתרים.

 

המכוער – האתר של TheMarker, מקור מידע כלכלי איתן בדרך כלל, הולך ומקבל מראה של אתר פורנו. כמות הבאנרים, פרסומות וחלונות קופצים מלמעלה, למטה ומסביב שיש שם גדלה מעבר לכל פרופורציה. אנחנו מבינים שצריך להתפרנס, חברים, אבל תעצרו לרגע ותסתכלו איך האתר שלכם נראה.