קצפת דיגיטלית

יריב צור, פאלם-ספרינגס

בשבוע שעבר אירחה עיירת הנופש פאלם-ספרינגס בקליפורניה את הקרם דה-לה קרם של עולם התוכנה והאינטרנט. האירוע – כנס בשם Demo2000. Demo הנה תערוכה שנתית, החוגגת בימים אלה את שנתה העשירית. מדובר באחת התערוכות היוקרתיות והאקסלוסיביות ביותר שניתן לדמיין. בתערוכה משתתפות 80 חברות, העוברות מבחנים וסינונים קפדניים על מנת להתקבל. הקריטריון העיקרי על מנת להתקבל לתערוכה הנו שיהיה לך משהו חדש, מעניין ומגניב להציג. לכן לא תראו שם חברה כמו מייקרוסופט, כי סתם חברות גדולות לא יכולות להתקבל לתערוכה, אלא אם כן יש להן מוצר חדש שטרם הוצג קודם בשום מקום אחר. בין המוצרים שנחשפו לראשונה בתערוכות דמו נוכל למצוא את הפאלם-פיילוט, את Java ועוד. אי אפשר היה לבחור מקום יותר טוב לארח את Demo  מפאלם-ספרינגס. עיירה קטנה במושגים אמריקאים, שפרוסה על פני קילומטרים וקילומטרים של מגרשי גולף. מעין הכלאה של סביון וקיסריה. אנחנו מדברים על מקום שבו אפילו לנהגי המוניות יש לוחיות רישוי מוזמנות במיוחד, אין אוטובוסים (ומה אם הפורשה מתקלקלת?) ואם אתם רואים שחורים או היספנים – הם כנראה מנקי החדרים במלון. אותו חתך אוכלוסייה נצפה ב- Demo. האולם המרכזי המה גברים לבנים, עם נציגות מסוימת לאסיאתים (יפנים, סינים, הודים). נשים? בעיקר נשות יחסי-ציבור, אבל לא רק. כושים? הס פן תעיר. אכן, האינטרנט מבטל הבדלים ומעמדות. נכון.

המנטרה שכולם שבים ומשננים לאורך כל התערוכה היא Fun. לא לחינם התערוכה ממוקמת כל שנה בעיירת נופש אחרת. כולם צריכים לחייך ולשמוח כל הזמן. בשביל להבטיח שכולם שמחים ונהנים, התערוכה משובצת באירועים חברתיים שונים – החל מתחרויות גולף (בחסות אינטר-טראסט טכנולוגיות) וכדורעף (בחסות "זום"), דרך ערב ג'ם סשן (בחסות NotHarvard.com) וכלה בערב הסיום, בו הופיעה להקת הספינרס, להקת מוטאון אמיתית (בחסות Perfect.com). אבל כמו שהבנתם מכל החסויות – מדובר בהרבה מאוד כסף. לא זול להשתתף בתערוכה הזאת. אנחנו מדברים על 2100$ לבן אדם, לא כולל טיסות ומלונות. אם, מטבע הדברים, תרצו להתאכסן באותו המלון בו מתקיימת התערוכה, תחויבו במחיר הסמלי של 700$ ללילה (יש הנחה לקבוצות מאורגנות וועדי עובדים). למען הגילוי הנאות, יש לציין כי הגענו לתערוכה כנציגים של אחת מחברות הסטארט-אפ הישראליות הרבות שהגיעו לתערוכה. בכלל, ניתן היה לקיים הרבה מהדיונים בעברית, על פי כמות הישראלים שנראתה בתערוכה. היה קצת מצחיק לראות מישהו עם תג הנושא את השם "אורי" מדבר באנגלית עם בעל תג הנושא את השם "חיים", אבל ככה זה, כולם דיברו באנגלית, ולרגע לא הפסיקו לחייך.

יש שתי סיבות מדוע כל החברות האלה מוכנות לשלם את כל הכסף הזה – משקיעים, ואנשים עם תגים סגולים. על שום מה אנשים על תגים סגולים? ובכן, כל אחד מהמשתתפים קיבל עם הגעתו תיק עמוס מתנות (עוד נחזור לנושא המתנות) ותג התלוי על שרוך עם השם שלו. עיתונאים קיבלו תגים סגולים. ואנחנו לא מדברים על ירחון מגדלי האבוקדו בבקעת הירדן – מדובר על ניוזוויק, סי.אן.אן, Wired, וכו'. אז ככה זה הולך – יש ביתן גדול, בו לכל חברה יש שולחן קטן, עם שני צגים ושלט קטן. האנשים של החברה מסתובבים ליד הדוכן, מחייכים כל הזמן, ומנסים לצוד אנשים לדוכן שלהם. לאחר שצדתם מישהו לדוכן, תדגימו לו את המוצר, ותגיעו לרגע הגדול – החלפת כרטיסי הביקור. ככה שלמרות המוטו של Fun, האנשים ב- Demo 2000 באו לעבוד, ולעבוד קשה. בכל מקום יכולתם לראות את הטקס הקבוע – שני אנשים מדברים בנימוס, עם משקה ביד, צלחת בוריטוס, בבריכה או במעלית. אומדים אחד את השני במבט של "האם האיש הזה יכול להועיל לי". בתעשייה קוראים לזה "Elevator Pitch" - מסבירים אחד לשני מה החברה של כל אחד מהם עושה בשלוש דקות. מי יודע – אולי זה המשקיע / שותף / עיתונאי שיביא את החברה שלך להנפקה של מיליונים.

זה הזמן לדבר על המתנות. מהרגע הראשון שמגיעים לתערוכה, מוצפים המשתתפים במתנות אין ספור. המתנה הכי שווה – מצלמת USB המתחברת למחשב שחילקה DynaPel. מתנה הכי פחות שווה – חוט מאריך לטלפון של IBM. כמויות המתנות היו לא סבירות – חולצות, כובעים, סווצ'רים, ספלים, ז'קטים, תוכנות, שעונים. לא להאמין. כל משתתף בתערוכה קיבל כרטיסיה עם עשרה ניקובים, כאשר כל ניקוב שקול לתחנה בה מקבלים עוד מתנות. כל פעם שהמשתתפים נכנסו לאולם בו הציגו החברות, חיכו להם עוד מתנות על הכיסא. בזמן הפרזנטציה של HandSpring (יצרני Visor) הם הודיעו כי מתחת לחמישה כיסאות באולם מתחבא פתק. כל מי שמצא פתק מתחת לכסא שלו – קיבל בו במקום Visor (מחיר בשוק – כ- 300$). השאר – קיבלו מסטיקים מיובשים. לא ברור מה חשבו החברות שחילקו את כל המתנות האלה, או שנתנו חסות לארוחות השונות. לא מעט הם אלה אשר קיבלו בשמחה את המתנות, נהנו מהג'ם סשן, אבל גם אם תהרגו אותם – לא יוכלו להגיד לכם מה החברות האלה עושות.

אבל הדרך האמיתית לגרום לכולם לדעת מה אתה עושה הנה הפרזנטציה. מתוך 80 חברות שזכו לקבל דוכן בדמו 2000, 50 נבחרו להציג על הבמה. החוקים היו מאוד קשוחים – לכל חברה יש בדיוק שמונה דקות. בין אם מדובר בסטארט-אפ קטן ומצ'וקמק, ובין אם מדובר במייקרוסופט. אחרי שמונה דקות, מתחיל האורגניסט בקצה האולם לנגן בווליום הולך וגובר. החברות נתנו את כל מה שיש להן בתצוגות האלה, וההשקעה השתלמה. חברות שעשו פרזנטציות מצחיקות, מעניינות או מרשימות – קיבלו בתמורה דוכן שוקק עיתונאים ומשקיעים. חברות שנתנו פרזנטציות משעממות – נשארו עם הברושורים ביד. בסוף היום – מי שנשאר עם יותר כרטיסי ביקור של משקיעים ועיתונאים – הוא זה שמנצח.

בערב האחרון של התערוכה נבחרות חמש חברות שנתנו את הפרזנטציות המגניבות ביותר, המצחיקות ביותר או כאלה שעירבו חומרים שומניים שונים. החברות האלה מוכרזות כ– Demo Gods, ולמרות שההכרזה הזאת אינה כרוכה בפרס כלשהוא, זו שמחה גדולה לכל המעורבים, וסיבה נוספת להשתכר עד אובדן החושים. בין הזוכים השנה – DooDots.com, שהציגו צמד מייסדים תאומים, שטבלו ידיים בשומן חזיר כדי להדגים טכנולוגיה מהי, Televend הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת קניית מוצרים בעזרת טלפון סלולרי, טכנולוגיה שהודגמה על ידי הבאת מכונת קוקה-קולה לבמה. ואחרונה חביבה -  uTOK הישראלית, על הפגנת רמת התלהבות לא סבירה.

נסיים בדירוג הפרטי שלנו של המוצרים המגניבים ביותר שהוצגו בתערוכה:

מקום חמישי – חברת IDEO פיתחה מודול המתחבר ל- Visor, והופך אותו למצלמה דיגיטלית לכל דבר. כל כך מגניב שקשה לתאר – www.eyemodule.com (הערה: Visor הוא מה שמכונה Handheld – בדומה ל- Palm Pilot המוכר. ההבדל העיקרי בין השניים, הנו של- Visor יש חריץ מאחורה שמאפשר להכניס לתוכו מודולים המוסיפים יכולות למכשיר המקורי. לפרטים נוספים – www.handspring.com).

מקום רביעי – Kerbango הוא מכשיר רדיו שנראה סטנדרטי. רק שהוא מחובר לאינטרנט, וקולט את אלפי תחנות הרדיו השונות שם. בנוסף הוא יכול להביא לכם נתוני מזג אוויר, ומאפשר לכם לקנות מוצרים. (ראו תמונה) – www.kerbango.com

מקום שלישי – ThinkFree (www.thinkfree.com) – חבילת תוכנות מתחרה ל- Office של מייקרוסופט, המורצת מהרשת, והכי חשוב – היא חינם.

מקום שני – Be Inc. – החברה הוותיקה, שניסתה במשך שנים להתחרות ב- Windows  עם מערכת ההפעלה BeOS, מפתחת בימים אלה מערכת הפעלה בשם BeIA, המותאמת למכשירים ביתיים שונים. החל מה- CD שלכם, וכלה במקרר. ההדגמה שלהם הראתה מכשיר בו יש מתכונים לבישול, המוצגים כסרטי וידאו, חיבור לרשת על מנת לקרוא אי-מייל ולהזמין מצרכים מהמכולת, ומצלמה קטנה העוקבת אחר הילדים. עקרת הבית של המילניום.

ובמקום הראשון, ושוב, מדובר על בחירה אישית לחלוטין – טכנולוגיית זיהוי דיבור של L&H. – (www.lhsl.com). L&H הדגימו Handheld המאפשר לקבל ולשלוח הודעות קול על ידי הכתבת פקודות, לקבל דיווחי תנועה, מזג-אוויר, מניות וכד' והכל בלי לתקתק כלום. זו לא הפעם הראשונה שמנסים ליצור ממשק קולי למחשבים, אבל זה של L&H עבד כל כך טוב, שהוא סחט תשואות ממושכות מהקהל. פשוט מדהים.

זה היה הדמו שהיה. Demo 2001 מתוכנן להיערך בפברואר הבא בפיניקס, אריזונה. כדאי כבר להזמין מקומות.