"מושחתים נמאסתם!" הייתה פעם אחת הקריאות היותר חזקות במערכת הבחירות. לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שהממשל בארץ מושחת, פשוט כי הוא מורכב מאנשים כמונו, ובואו נודה על האמת – אנחנו מושחתים. בעיקר אני, שמשלמים לי כסף בשביל לגלוש באינטרנט. אז הנה בא הארגון שיחשוף את השחיתות ויוקיע את המושחתים. האם מדובר בחנן עזרן? (חשיפה!) לא. מדובר בארגון בינלאומי בשם Transparency International. הארגון שם לו למטרה לדווח ולהילחם בשחיתות ממשלתית באשר היא, בכל רחבי העולם (יש לו אפילו סניף ישראלי). לצורך כך, הוא מפרסם (בין השאר) מדד שחיתות עולמית מדי שנה. המדד הזה מודד עד כמה אזרחי עשרות מדינות תופסים את הממשל שלהם כמושחת. כלומר, לא כמה הוא באמת מושחת, אלא עד כמה אנחנו חושבים שהוא מושחת.

המדד של שנת 2001 פורסם לפני מספר שבועות, ובו ניצבת מדינתו הקטנה במקום ה- 16 מתוך 91 בצוותא עם ארצות הברית (במקום הראשון ניצבת בגאון פינלנד, עם הכי מעט שחיתות), שזה אולי נשמע רע, אבל מצד שני בשנת 2000 היינו במקום 22, ובשנת 1999 היינו במקום 20. יש כאלה שייחסו את השינויים במיקום לשינויי השלטון, אבל הם סתם אנשים רעים.

בכל מקרה, למי שמתעניין בנושא, יש חדשות שחיתות יומיות, ואפילו Newsletter שידווח לכם על דברים חדשים ומעניינים בנושא.

הארגון - www.transparency.org

האגון הישראלי - www.ti-israel.org

נעבור לקצת אומנות (כן! מה רע?), "ניו-יורק 000" הוא פרויקט אומנותי של שני יוצרים בשם קליי אנוס וסטפן גופקין שמנסים ליצור פורטרט מקיף ויפה של העיר. הם מנסים במשך שנה לצלם אנשים בכל שכונה, בכל רובע של המפלצת העירונית הקרויה ניו-יורק. הם מצלמים "סתם" אנשים, אבל משקיעים בכל צילום מחשבה ורגש על מנת להוציא את האנשים ה"סתם" יפים ככל שניתן. באתר אפשר לראות מבחר מהתצלומים בפרויקט המקסים הזה, ולחכות בשקט שייצא על DVD.

אל תתעצלו. תלכו לאתר, תעברו תמונה תמונה ותראו שכולם יפים (חוץ מפוליטיקאים)

www.streetstudio.com

נמשיך עם הקטע האומנותי (קמעא). לי יש בבית משהו כמו 130 ספרים (אני באמת לא יודע אם זה הרבה או מעט, זה מה שיש). מתוכם, יש אולי 20 שאני אקרא שוב פעם. מה לעשות, זה כמו בחורות – אסור לחזור אחורה, חוץ מבמקרים מיוחדים. הייתי מוסר אותם, אבל אז אני לא אדע מה קורה איתם, ואיפה הם, ואם הבעלים החדשים דואגים להם כמו שצריך. בדיוק בשביל זה יש את BookCrossing. האתר הזה שם לו למטרה לנהל רישום של ספרים בעולם (פחות או יותר). הרעיון הולך ככה – קראתם ספר טוב? יפה. עכשיו תרשמו אותו באתר, תקבלו מספר שיזהה אותו, ואז תתנו אותו למישהו אחר. אותו מישהו מקבל אותו, הולך לאתר, ורושם שהוא קיבל אותו. אחר כך הוא נותן אותו למישהו אחר – גם הוא רושם. ככה יש רישום לאן כל ספר נודד ומתי.

לא לגמרי ברור למה זה טוב, אבל הקונספט מגניב לאללה. יש גם כמה סופרים שרשמו את הספר שלהם באתר, פשוט כדי לראות מי קורא אותו ומתי. אז בפעם הבא שאתם קונים ספר משומש, תבדקו אם אין לו את התווית של הספר הקטן עם הרגליים. אם כן – פשוט תיכנסו ותדווחו עליו (במובן החיובי). אני בטוח שזה יעשה מישהו מאושר מאוד.

www.bookcrossing.com

לסיום - אי אפשר בלי קצת שטויות, מהסוג שמוכיח על מה האינטרנט מבוסס בדיוק –

www.geocities.com/SoHo/Studios/5651/form.html