לקסיקון  לסטארטאפיסט המתחיל / סטארט-אפ-ית מדוברת

 

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

 

א

 

אולי יש לך אתר טוב בשבילי? שאלה כל כך כללית, כל כך מטריפה שפשוט מחייבת סטירה. בדרך כלל נשאל על ידי אנשים ששמעו שהאינטרנט דבר מגניב, בערך לפני חודשיים. השואל לעולם לא יזכור את האתר שנתת לו, בטח שלא ייכנס אליו, ואם הוא כן ייכנס – הוא כנראה גם לא יבין מה כל כך מצחיק באוגר רוקד.

כיצד נשלב בשיחה:

"תגיד, אולי יש לך אתר טוב בשבילי?"

"בטח, Fuckyou.com"

 

אופן-ספייס – מהאנשים שהביאו לכם את ספינות העבדים, עינויי האינקוויזיציה ומשפחת עזאני, מגיע הקונספט האומר שאנשים עובדים יותר טוב, כשהם במכלאות בקר מודרניות. לוקחים אולם תעשייתי גדול, שמים מחיצות לבד המחלקות לאלפי אשקוביות בגודל מטר על מטר, מוסיפים שטיח מקיר לקיר (בשביל שאפשר יהיה ללכת בגרביים), מזגן מרכזי להפצת מחלות, ותמונות של אשר על הקירות. על מנת לתלות תמונה משלך – צריך אישור של מנהלת התפעול, חתום בארבעה עותקים. אולי הסיבה המרכזית לעזיבת אנשים לחברות דוט-קום.

כיצד נשלב בשיחה: "הלכתי לחדר אוכל, ובדרך חזרה לא מצאתי את הקוביה שלי. תאמין לי – עכשיו פה, כשכולם בחדר אחד בלי מזגן – יותר עדיף"

 

אופציות – אופציות הן ניירות, המאפשרות לעובד המאושר הזוכה בהן לקנות מניות אשר אולי יום אחד, יהיו קיימות (תחת ההשערה הבסיסית שהנאסד"ק לא יפול, ובכפוף לסיכויים). בהרבה חברות האופציות שוות בדיוק את הנייר עליו הן כתובות, אלא אם כן זה נייר טוב.

 

e-Commerce – (אי קומרס) - מסחר אלקטרוני. הדרך היחידה באמת להרוויח כסף. כבר הרבה שנים שכל מיני גורמים רוצים שנעשה קניות דרך המחשב, החל בספרים, דרך רהיטים וכלה באביזרי מין. לא ממש ברור למה שנעשה את זה, הרי ידוע לכל שבלי לרחרח מעדנות את הניילון העוטף את הסרט הכחול פלוס המכה הטקסית בצד, אי אפשר לדעת אם הסרט טרי.

 

 - IPO (איי.פי.או) - הגביע הקדוש של חברות הסטארט-אפ. ראשי תיבות של Initial Public Offering, או בלועזית – הנפקה בבורסה. זה הזמן שבו כל האופציות שלכם הופכות לכסף אמיתי, ופחות או יותר שבועיים אחר כך אתם נוחתים בחוף של ארובה, עם כוס מרגריטה ביד, וסיגר קובני שגולגל בין ירכיה של בתולה בת 16. הדרך המועדפת ל- Exit.

 

Exit – שם כולל לשלב בו אפשר לממש את האופציות. מושג לרוב על ידי מכירת החברה לקונגלומרט אמריקאי, או IPO בנאסד"ק (כן, אנחנו יודעים שהוא צונח, אל תזכירו לנו). כותרת סטנדרטית בעיתון: "ענק המזון התאלינדי, יא-הו, רכש את חברת הסטארט-אפ הישראלית שווארמה.קו.יל בשלושה מיליארד דולר". הסיכויים – קלושים.

 

ב

 

באז-וורדס – כל X חודשים, ישנן מספר ביטויים שכל אחד מהם מייצג רעיון כללי שבאותו הרגע – נחשב לדבר החם. על מנת להיראות מעודכן ולעשות רושם על המשקיע, יש לשלב כמה שיותר מהן בשיחה, ובתוכנית העסקית. יש לשים לב שהבאז-וורדס משתנות על בסיס קבוע, וכל פעם שהן ישתנו, תבוא שיחה מהמשרד בארצות הברית, הדורשת לשלב אותן במוצר.

כיצד נשלב בשיחה:

"החלטנו לשנות אסטרטגיה, וללכת אל סלולרי משולב בתקשורת לווינית, מעל WAP כמובן."

"אבל אנחנו עושים חומוס!"

"עזוב אותי מקטנות, בוואלי מדברים רק על לוויינים"

 

באנרים – אותם סטריפים של פרסומת בראש עמודי האינטרנט. מהווים את התוכנית העסקית של רוב חברות הדוט-קום. יעילותם מוטלת בספק עד אפסית, הוחלפו על ידי B2B ו-WAP.

איך נשלב בשיחה:

"מה, נשים כמה באנרים, מי לא ירצה לקרוא את זה?"

 

B2B (בי טו בי) – אחד הבאז-וורדס החביבים על יזמים ומשקיעים כאחד. ראשי תיבות של Business To Business. לאחר שחברות האינטרנט נוכחו לדעת שלמכור ללקוחות אמיתיים הם לא מצליחות (מי ישלם 30 דולר בשנה לחמוצים וירטואליים?), הן מגדירות את עצמן כחברות שמוכרות לחברות אחרות. טוב במיוחד לתכנית העסקית. כמובן, מכיוון שיחזקאל מהמכולת מביא סטוק של רוגאלעך וקוקה-קולה למשרד – גם הוא B2B.

 

הבורגר ראנץ' ב"רב-מכר" – החממה הקולינרית של מרבית חברות הסטארט-אפ בארץ. לא רק בגלל התפריט העשיר והמאוזן, אלא גם בגלל הקרבה הגיאוגרפית למתקנים צבאיים אשר על פי מקורות זרים מאכלסים יחידה טכנולוגית מובחרת של חיל המודיעין.

 

ג

 

גיאוסיטיס – בית המחסה לאתרים חסרי פוטנציאל מסחרי. מדובר באתר הראשון שאיפשר לכל דכפין להקים אתר משלו. צפוף, איטי, ועם שמות אתרים מגוחכים במיוחד. מאז קמו כבר מתחרים יותר מהירים, פחות חודרניים, ומעוצבים היטב. "אז מה הכתובת של האתר של החברה שלכם? – עוד אין לנו דומיין, אבל הרמנו אתר בגיאוסיטיס, פשוט תלך ל- www.geocities.com/hollywood/dahkot/829838989/

 

גרביים, הליכה ב – שעות העבודה הארוכות, ובעיקר הדאווין, מכתיבות הליכה בגרביים ברחבי המשרד. טוב במיוחד כשיש שטיח מקיר לקיר. רע מאוד לאטמוספירה העסקית הבין משרדית (הריח! הריח!). כנראה הגורם העיקרי לגל חנויות הגרביים השוטף את העולם המערבי בקצב של היה מבייש את כמות האוספים ששלמה ארצי מוציא בשנה.

 

ד

 

דילברט – הסנופי של אנשי המחשבים. קומיקס על איש מחשבים ממורמר ותקוע באופן-ספייס שהפך לאיקונה תרבותית, עד שההמונים גילו אותו, והוא נהיה לא מצחיק. מסאטירה עוקצנית למיינסטרים שהיה גורם לשלמה ארצי להיראות כמו צינוביץ/.

 

דוט-קום – ז'אנר של חברות. מקור הביטוי בסיומת השם של אתרים מסחריים אמריקאים (למשל – Pig.com). אולם, מזמן הפך הדוט קום לכינוי הסמי-רשמי של חברות אינטרנט שבאות והולכות, בניגוד לחברות היי-טק ממוסדות ויציבות, מהסוג שבאמת מאמין שמאזן חיובי בסוף השנה יכול לעזור.  בנוסף, משמש ככינוי גנאי לנובורישים של עולם ההייטק שהתעשרו, הרבה, מהר ולא בצדק בזכות האינטרנט.  

כיצד נשלב בשיחה:

 "אז מה, הלכת לעבוד עם דני?

 עזוב, אין לי כוח לעוד דוט-קום. רוצה קצת יציבות"

 

ה

 

היה לי רעיון ש.. – משפט אותו שומעים הסטארט-אפיסטים השכם והערב, החל ממוטי, שהיה איתם בבה"ד 15, דרך דודה ציפקה מפרדס חנה וכלה ביחזקאל מהמכולת. לכו-לם יש רעיון לסטארט-אפ.

כיצד נשלב בשיחה: "אתה שומע, היה לי רעיון לאתר שמוכר בדלי סיגריות. תחשוב – לא עושים עם זה כלום היום".

 

היזם – איש חזון, זה שבא עם הרעיון. במקרה הטוב – הוא גם יודע על מה הוא מדבר, ויעזור לאורך כל הדרך, כולל בבניית השולחנות (ראה תנאי עבודה). במקרה הפחות טוב – ייעלם עם הסימן הראשון של צרות, תוך שהוא מאשים את נפילת הנאסד"ק ואת עובדת היותו של אורנוס ברקיע של ונוס בכשלון.

כיצד נשלב בשיחה:

"אז מה אתה עושה בחברה?"

"אני היזם."

"מה זה אומר?"

"אתה יודע, אני חושב על רעיונות, נפגש עם אנשים. יזם"

 

 

המשרד בארצות-הברית – אותה יישות מיתולוגית חמקמקה, בה יושבים אנשים עלומי פנים המנהלים את החברה בשלט רחוק. בגלל הפרשי השעות, יש בדיוק שעתיים בהן כולם ערים, ובלתי אפשרי לעבוד בצורה נורמלית. תמיד קיימת אמונה הדדית בשני המשרדים (בארץ ובארה"ב) כי הצד השני שולף רעיונות בלי שום קשר למציאות, ועסוק בעיקר בתכנון חופשות סקי. למה צריך משרד בארצות הברית? תשובה רשמית – כי שם המשקיעים. הסיבה האמיתית – כי בסאן-פרנסיסקו, לא עוצרים אותך על גראס.

 

ו

 

WAP (וואפ) – תקן תקשורת המאפשר גלישה באינטרנט דרך הסלולרי. אחד הבאז-וורדס היותר חמים כרגע. לא משנה מה אתה עושה, כדאי שזה יהיה תואם WAP (המהדרין כותבים W@P). משהו כמו ה- ISO9000 של סוף שנות התשעים, או תואר מאוניברסיטת תל-אביב. לא שימושי, אבל כדאי שיהיה.

כיצד נשלב בשיחה:

"בניתי אתר עם תמונות של אחותי, תואם WAP, כמובן"

 

ויראליות – בעיני הישראלים, הדרך הכי טובה, אם לא היחידה, להפיץ את המוצר שלך. נגזר מהמילה וירוס ומבוסס על העקרון עתיק היומין של מכתב השרשרת. ("חבר מביא חבר"). במקום להתאמץ ולהקים מחלקת שיווק , מקווים שמשתמשי התוכנה כל כך יתלהבו ממנה, שדחף פתאומי ובלתי מוסבר יוביל אותם לשלוח אותה באלפי עותקים לכל מי שהיה אתם בגנון. אין באנרים, אין פרסומות, אין סיבה להשקיע כסף.

כיצד נשלב בשיחה:

"למה שאנשים יבקרו באתר שלכם, שווארמה.קו.יל?"

"אתה פשוט לא מבין, זה ויראלי בטירוף. מי לא אוכל טחינה, מי? אם זה עבד למיראביליס, זה יעבוד גם לנו"

 

ז

 

זמן (לחילופין – Time to Market) – החרב המתהפכת (הוירטואלית) המונפת מעל כל דוט-קום באשר הוא. אם יש לכם רעיון, אתם חייבים להיות ראשונים בשוק להוציא אותו, כי איפה שהוא בראשון יושב ילד בן 12  שעובד על אותו הרעיון במוסך של אבא שלו. משמעותי במיוחד  בהקשר הזמן הנדרש לגיוס כסף (פרבולת הבעסה).

 

זיס  - מילה שגורה בפיהם של יזמים ישראליים  המבקרים במשרד בארצות הברית. בלשנים סוברים כי מדובר בתחליף הישראלי למילה האנגלית this.

לרוב, מלווה ב:"אההה, יו קנו, לייק וי סיי אין היברו - אחלה".

 

ח

 

חדר כושר – חלק מתנאי העבודה המתחייבים אחרי ה- Exit. עכשיו שיש כסף, אפשר להשקיע בעובדים, לסדר להם מכונת פינבול, פעוטון, רכבים צמודים וחופשות שנתיות בקלאב-מד באיביזה. חברות גדולות, שלא ששות לתת אופציות, אוהבות להתפאר בחדר-הכושר הצמוד. אנחנו אומרים – שיזדיין החדר-כושר, תביאו אותנו ל- IPO.

 

חופשות סקי – הטרנד החדש של אנשי הדוט-קום, מדי פעם אורזים מטלטלין, מושחים את הסנואו-בורד בשעווה והיידה לצרפת.  הפתרון האידיאלי לשאלה שמטרידה כל איש מחשבים בימינו – "עכשיו כשכבר יש לי ג'יפ, מה עושים עם שאר הכסף?"

 כיצד נשלב בשיחה: "אז איך היה השלג בקורשאבל?

– לא משהו אחי, השנה נוסעים לזאקופנה"

 

 

חיים, העדר של – בשל תנאי העבודה הלא סימפטיים של הסטארט-אפיסטים, הווה אומר לקום בבוקר, ללכת למשרד, לשבת מול המחשב עד ארבע בבוקר תוך אכילת פיצות קפואות, לישון, וחוזר חלילה, קצת קשה לדבר על חיים, שלא לדבר על מערכות יחסים. יותר נכון – יש חיים, אבל הם במקום אחר.

 

ט

 

Telecommuting  (טלה-קומיוטינג)– מילה יפה ללעבוד מהבית. קונספט שהיה באז-וורד רציני באמצע שנות התשעים, עד שהוכח שהוא פשוט לא עובד. אנשים בבית, משחקים סוליטייר והולכים לים, או פשוט משמינים בטירוף כתוצאה מגיחות תכופות למקרר.

 

טלוויזיה – הבילוי החברתי היחיד של אנשי הסטארט-אפ בהעדר חיים חברתיים. מכיוון שלרוב מדובר בצפייה בשעות הקטנות (שלא לומר מיקרוסקופיות) של הלילה, התוכניות החביבות הן – "המלאכים של צ'רלי", טורנירי דוקים ביורוספורט, והום-סינמה.

כיצד נשלב בשיחה:

"אז מה עשית אתמול?"

"היה את "נערות ליווי בשירות המשטר" בהום סינמה. יופי של סרט, שאנון טוויד במיטבה"

 

י

 

יש לי חבר ש.. – הדרך המקובלת ביותר בעולם הסטארט-אפ הישראלי לגיוס כוח אדם. מודל פרוטקציה משוכלל  - לא נדרש נסיון.

כיצד נשלב בשיחה: "חבר שלי מהצבא ממש טוב בפיפא אלפיים. אולי נביא אותו שיהיה מנהל המחלקה הגרפית"

 

ילדים בני 12  - הפחד הגדול של כל איש מחשבים. האויב עלום השם שמהווה את הסיכון היחיד למשרה הנוחה שיש להם בהרצליה פיתוח, שלא לדבר על התלושים למסעדות, והג'יפ. הם נולדו עם מקלדת ביד, הם מלכי הצ'אטים (בת 26 מתל-אביב מחפשת סקס), הם יודעים יותר, הם צעירים יותר, הם מהירים יותר, יש להם מלא זמן אחרי בית-הספר, והכי מפחיד – עוד שבוע הם יהיו הבוסים שלך.

 

ישיבת חברה – טקס קבוע ותמוה בו כל העובדים מתכנסים סביב קרטון המשמש כשולחן, ערימות בייגלה וקולה. בישיבות נהוג לדבר על "נושאים עקרוניים" הקשורים לחברה, כגון – חופשת הסקי הקרובה, עדכונים שוטפים, וכל זה נמשך פי שלוש זמן ממה שזה היה צריך לקחת, כי כולם עוסקים בלנסות ולמצוא פאנצ'-ליינים מתוחכמים שלא קשורים לכלום. כל הסיפור מתארך במיוחד אם גם מדברים תוך כדי עם המשרד בארצות הברית.

 

כ

 

כסף חכם – לא ידעתם את זה עד היום, אבל אפשר למדוד איי.קיו של שקלים. הכוונה היא, שהשקעה ממייקרוסופט של מיליון דולר, שווה יותר מהשקעה באותו הסכום של יחזקאל מהמכולת. גם מסיבות של יחסי ציבור, ובעיקר כי לביל גייטס יש, אפעס, קצת יותר קשרים.

כיצד נשלב בשיחה:

 "נו, גייסתם כבר?"

"לא, היתה לנו הצעה 40 שקל מהילד של השכנה, אבל זה לא כסף חכם"

 

כרטיסי ביקור – סמל סטטוס מחויב המציאות לכל סטארט-אפיסט הבא במגע עם אמריקאים. כמובן, שמכינים כרטיסי ביקור הרבה לפני שקונים את המחשבים בשביל לכתוב את המוצר, כי על סדר עדיפויות צריך לשמור. כרטיסי הביקור מציגים תארים מרשימים, עם קשר מינימלי למציאות. למשל – המנקה של הבניין מחלק כרטיסי ביקור עם התואר Senior Vice President of Sanitation Management. או בקיצור SVP SM.

כיצד נשלב בשיחה:

"שלום, אני משה, הוי.פי. לפיתוח גרגרי חומוס של שווארמה.קו.יל, הנה הכרטיס שלי"

 

ל

 

לינוקס – מערכת הפעלה אלטרנטיבת ל- Windows, שפותחה על ידי המון אנשים ביחד בשיטת ה- Open Source (כל מי שרוצה, יכול לתרום, והתוצר הסופי הוא בחינם). הטמגוצ'י של המתכנתים.

כיצד נשלב בשיחה:

"אתה שומע, התקנתי היום לינוקס על המחשב בבית, ומחר אני הולך לחפש לו רכיב שמאפשר לעבוד עם עכבר" (ותודה לאלכסנדר).

 

למה אתה עדיין לא מיליונר? – האמא הפולניה שלך, שכל החיים מציקה לך למה אתה לא מתחתן, מתחילה לתהות איך זה שהבן של רבקה עשה מיליונים בנאסד"ק, והיא הרי קראה ב"לאשה" על אחד בן 24 כבר מנהל חברה משלו. אז למה אתה לא? הא? מה, הבן של הברקוביצ'ים יותר מוכשר?

 

מ

 

m-Commerce – אותו דבר כמו e-Commerce, רק דרך הסלולרי. תמיד רצינו לקנות חיתולים דרך הפלאפון, בזמן שאנחנו יושבים באצטדיון רמת-גן. כמובן, קודם צריך להשיג קו, אבל זה כבר סיפור אחר.

 

 

מיראביליס – החבר'ה שעשו את זה. מובילי הדרך וההשראה לכל חברות הדוט-קום שצצות כפטריות בין גדרה לחדרה, לפחות לפי העיתונות. רוב הישראלים אוהבים אותם כי נראה שהם דפקו וואחד קומבינה. רק רעיון, בלי עבודה. מי שיודע – מבין שזו הרבה עבודה, והויראליות המושלמת.

 

 

מייקרוסופט – "היישום ביצע פעולה לא חוקית, וייסגר כעת", או לחילופין "מערכת ההפעלה עמוסה. האם ברצונך למחוק את ההארד דיסק? כן, לא, בטל" וכמובן – "תודה לך על שקנית Windows98. לצערנו, בזמן שלקח לך להגיע מהחנות הביתה, כבר יצאה גרסה חדשה של Windows. אנא פנה לסוכן המכירות הקרוב למקום מגורייך"

 

 

מערכות יחסים, העדר של – העדר החיים מוביל לכך שאחוז המפגשים עם בני/בנות המין השני יורד לאפס. מה שמשאיר אנשים עמוסי הורמונים עם גישה חופשית לאינטרנט. אחר כך מתפלאים שאתרי הפורנוגרפיה כל כך משגשגים. אה כן, אם מישהו אומר לכן שכואבת לו היד כתוצאה משעות על המקלדת – תזהרו. לאלה מאתנו שנכנסו לסיפור הזה עם מערכת יחסים קיימת הומצא הביטוי – "אלמנת סטארט-אפ". כמו אשת צבא-קבע, רק כסף יותר טוב.

 

משקיעים, אנחנו בוחנים – ניסוח דיפלומטי ל"למישהו יש כסף לשליח של הפיצה?". מצב בו החברה מחפשת נואשות אחרי מישהו בעל אמונה עיוורת בבני אדם, נטיות אובדניות בכל מה שקשור לכסף, והידיעה הברורה שהוא ממש מבין את השוק. הוא הרי קונה כל יום שישי פיתות בכרמל. בקיצור – משקיע. לכאורה – יש כמו זבל. השאלה היא אם הכסף שלהם הוא כסף חכם או לא. המשקיע יבוא מדי פעם לביקור במשרד, לבוש בהידור, כדי לוודא שני דברים – אחד, שלא ברחתם עם הכסף, שתיים – לראות שהתוכנית העסקית מכילה את כל הבאז-וורדס.

כיצד נשלב בשיחה:

"המשקיע התקשר אתמול, ורצה לדעת מתי תצא גירסת ה- WAP של החמוצים"

"מה ענית לו?"

"שזה יהיה מוכן ב- 3Q”

 

נ

 

נאחס – בדומה לכל אוהד ספורט ממוצע, גם הסטארט-אפיסט מאמין גדול בניחוסים, עין הרע, ובמשטרת הקארמה הכל יכולה. לכן, אין לשמוח לפני יציאת המוצר, אין לומר בכל רם  IPO ליד המחשב, והכי חשוב – אין לתקן דברים דברים שעובדים, טפו, טפו, טפו. 

מתוך שיחה בין ילד לאביו הסטארט-אפיסט:

"אבא, אבא, למה השמש שוקעת במערב?"

"זה עובד, אז אל תיגע בזה"

 

נאסד"ק – הבורסה השנייה בניו-יורק, בה נסחרות מרבית הטכנולוגיה. העובדה שהמסחר בה ממוחשב לחלוטין, לא מונעת מהעיתונים היומיים להביא תמונות של סוחרים צועקים תחת הכותרת "סוחרים מיואשים בנאסד"ק". עם עליייתן המהירה של המניות בנאסד"ק, והרווחים הקלים שלכאורה אפשר לעשות בה, הפכה הנאסד"ק לקזינו של המילניום החדש. עם זאת, חוב לזכור שכמו בכל קזינו, הבית תמיד מנצח.

 

NDA (אן די אי) –– ראשי תיבות של Non-Disclosure Agreement. מסמך משפטי עליו יש לחתום לפני ששומעים את הרעיון.  המסמך מבטיח שלא תגלה את הרעיון, מי המציא אותו, או איך מוצאים חניה בתל-אביב לאף אחד. אפשר לקנות בדואר, ליד חוזי השכירות.

כיצד נשלב בשיחה:

"אז מה שלומך?"

"בוא תחתום לי פה על האן.די.איי, ואני אגיד לך"

 

ס

 

סטארט-אפיסט – הילד החנון שישב הרבה יותר מדי מול המחשב, בזמן שההורים שלו צעקו עליו לצאת לשחק כדורגל, ומוצא את עצמו פתאום מרוויח בגיל 22 מה שההורים שלו מרוויחים ביחד אחרי עשרים שנות ניסיון בבנק. הלופט-גשעפט הקלאסי. בעיני רבים - עבודת החלומות, במציאות – תנאי המחיה לא משהו.

 

CTO (סי-טי-או) – ראשי תיבות של Chief Technology Office. בעברית צחה – עציץ. בדרך כלל מדובר במישהו שכבר לא ממש נחוץ בחברה, אלא שמפאת כבודו, וותיקותו, או היותו חבר ממש טוב של היזם (הם היו יחד בקורס טיס) אי אפשר להעיף אותו. לכן ממנים אותו להיות זה "שיבחן טכנולוגיות חדשות ועתידיות", שאולי יום אחד, ישמשו את החברה. למען ההגינות – יש כאלה שגם מנסים לעבוד בתפקיד הזה, אבל הרוב פשוט מסתובבים בגרביים, ומתכננים את חופשת הסקי הבאה.

 

סיליקון ואדי – כינוי לתעשיית ההיי-טק הישראלית. אחיו הקטן והחורג מאוד של הסיליקון וואלי האמריקאי, השוכן סביב מפרץ סן-פרנסיסקו. בדומה, יש גם את הסיליקון אלי (Alley), המתאר את תעשיית ההיי-טק של ניו-יורק. בקרוב אצלכם – הסיליקון שאנטי, איזור התעשייה של פונה.

 

סיכויים – סיכוייו של סטארט-אפ ממוצע לשרוד את השנה הראשונה הם אחד לעשר. מאלה ששורדים, אחד לשתים-עשרה (פחות או יותר) מגיעים ל- IPO. תעשו את החשבון בעצמכם.  יש לכם יותר סיכוי בקזינו ביריחו, והאוכל יותר טוב.

 

ע

 

עור, חיוור / עיוורון – שתי תופעות נפוצות בקרב אנשי מחשבים. בילוי של חודשים מספר בהם מקור האור היחידי  הוא ניאון מהבהב (בדיוק בתדירות שתבטיח התקף אפילפסיה), יציאה מהמשרד בשעות בהן גם  דרקולה מתחיל לנקר ובהייה של שעות אין קץ במסכים (במיוחד במוד צוללת), גורמת ליצורים לבנבנים כרגל קרושה וממצמצים כעטלפים.

 

עסקית, תוכנית – תכנון של "איך לעזאזל נעשה כסף?". ברוב החברות פשוט מתעלמים מהקונספט, בהתאם  לעיקרון הישראלי הידוע - "יהיה בסדר" (שימושי במיוחד בבניית גשרים). במקרים היותר טובים, מכינים משהו שייראה טוב למשקיעים.

כיצד נשלב בשיחה:

"התכנון שלנו הוא להכנס ל- m-Commerce משולב ב- WAP מתוך אוריינטציה של B2B, וכל זה עד Q3, וכל זה באתר חדש לממכר שווארמה אונליין".

 

פ

 

פרבולת הבעסה – מחזור החיים הקבוע של מצב הרוח הכללי בסטארט-אפ.  נע בין אופוריה מטורפת (למשל, יום לפני יציאת המוצר) לבעסה אימתנית (למשל, יום אחרי יציאת המוצר), בתדירות שלא היתה מביישת מאני-דפרסיבי באישפוז. בשלושת החודשים הראשונים, יש חדוות עשייה, שהולכת ודועכת ככל שמתקרב הזמן לבחון משקיעים. ברגע שנכנס הכסף – עולה מצב הרוח, קצב השריפה מתגבר, ובונים חדר כושר הסיכוי היחיד לשבור את מעגל הקסמים האכזרי הוא למצוא מערכת יחסים (עם גוף חי), ברם אולם, הסיכויים לכך זהים לסיכויים להגיע ל-Exit

 

פאלם-פיילוט / וייזור – פק"ל חגור לאיש ההיי-טק המעודכן אופנתית. בעצם, מדובר ביומן אלקטרוני מצ'וכלל. מה שהופך אותו לכזה להיט, הוא שאפשר להתקין עליו תוכנות, ואין כמו לשחק סוליטייר בטיסה כל הדרך למשרד בארצות הברית. כמובן, שאפשר לחבר אותו לסלולרי, ולגלוש באינטרנט. ב- WAP, אלא מה.

 

צ

 

צוללת – מצב עבודה מועדף על ידי מתכנתים בתקופות בהן יש הרבה הרבה הרבה קוד לכתוב. סוגרים את כל האורות ומתקתקים בחושך, כך שרק הצגים מאירים את הפנים הלבנבנות מהעדר חשיפה לשמש. מוסיקה מועדפת – קלאסית, טרנס ופינק-פלויד.

 

ציד ראשים – Head Hunting – ניסוח מעודן לגניבת מפתחים מנהלים ומתכנתים, מחברות אחרות. כל גניבה שכזו כרוכה בהצעת תנאי עבודה לא סבירים ואופציות לרוב. ישנן חברות המתמתחות בתחום זה,  ואם השטן היה מחפש עבודה כנראה שאחת מהן הייתה מגייסתאותו לשורותיה בשמחה.

 

ק

 

Q3 - דרך מתחכמת להגיד "הרבע השלישי של השנה". כשמכינים תוכנית עבודה, מחלקים את השנה לארבעה רבעים, אחד עד ארבע. Q – קיצור ל- Quarter. מכיוון שסטארט-אפים חיים מ-Q ל-Q, אז בשביל להגיד למשקיע "לא" בנימוס, אומרים "בטח, נעשה את זה ב- Q3"

 

איזה קצב יש לכם? אם פעם היו משווים גודל איבר/מכונית/סלולרי, היום הדרך לגרום קינאה לחבריך הסטראט-אפיסטים היא לעדכן אותם בנונשלנטיות אך בעקביות לגבי קצב החיבור של החברה שלכם לאינטרנט.

כיצד נשלב בשיחה:

"אחי, תאמין לי, מאז שאנחנו מחוברים ב- T1 למשרד של החברה בארה"ב, איזה חיים!"

"עזוב אותך, אני אומר לך – סיפראנט שמחובר ללווין שהולך ישר לאלבוקרקי. כל הסרט של פמלה בשלוש דקות"

 

ר

 

רעיון – אותו גרעין של שבב של שמץ מחשבה לא מגובשת, שסביבו נבנה כל הסטארט-אפ. קלישאה מקובלת (ושקרית) היא: "אם רק היה לי רעיון טוב, מחר הייתי מרים לך סטארט-אפ". או בגרסא מקבילה "מיראביליס האלה, אין שם כלום בתוכנה שלהם, רק רעיון טוב". הרעיון הוא אחד הגורמים המכריעים בכל מה שקשור לסיכויים.

 

ש

 

שריפה, קצב – מונח החביב על משקיעים. מדובר בכמות הכסף שמוציאה חברה בזמן נתון. קצב השריפה יורד כמעט לאפס לפני גיוס כסף. לאחר הגיוס – הוא עולה לסכום אימתני, שברובו מוצא על חדר כושר, חופשות סקי וכמובן – שולחן דיונים ההופך לשולחן ביליארד בלחיצת כפתור (כן, יש דבר כזה, והוא מגנייייייב!).

 

שווי, הערכת – בלועזית, אוואלואציה  (Evaluation)  - הערכה אותה עושים האם החברה מגייסת מיליון דולר, לפי אוואלואציה של שני מיליון, קיבלו המשקיעים חמישים אחוז מהחברה. הקובעת כמה החברה שווה. לפי הערכת שווי החברה, נקבע כמה אחוזים מהאופציות של החברה יקבלו המשקיעים בתמורה לכספם. כלומר, אם החברה מגייסת מיליון דולר, לפי אוואלואציה של שני מיליון, קיבלו המשקיעים חמישים אחוז מהחברה.

כיצד נשלב בשיחה:

"גייסנו 50 שקל מיחזקאל מהמכולת"

"לפי איזה אוואלואציה?"

 

ת

 

 

תלבושת אחידה – גם כאן, יש שני סוגי תלבושת אחידה. הסטארט-אפיסטים עצמם, ילכו לרוב עם ג'ינס מוכתם מהתפריט העשיר והמאוזן (כי למי יש זמן לעשות כביסה?) וטי-שרט המפרסם מוצר תוכנה זה או אחר (מומלץ כזה של לינוקס, כי תיראו מרדנים) שקיבלתם בתערוכה. היזם, לעומת זאת, יקפיד על מכנסי חאקי, חולצה מכופתרת ופאלם-פיילוט.

 

תנאי עבודה – בשלב הראשון, מדובר בדירה קטנה ומצחינה. הארגזים של הצגים משמשים כשולחנות, או שהיזם בונה אותם במו ידיו. מזגן? הצחקתם אותנו. שבת? חיים? מערכות יחסים? אנחנו על הרצפה מפרפרים. לעומת זאת – אחרי ה- Exit, זה כבר סיפור אחר ואפשר לדבר על חדר כושר. אבל עד אז, מקווים לאופציות, וחיים על תפריט עשיר ומאוזן.

 

תערוכות – מתחלקות לשתיים. תערוכות בארץ, ותערוכות בחו"ל. התערוכות בארץ מקבילות לבילוי בחמת גדר. חם, מסריח, לח, ולא פרודוקטיבי בעליל. ההבדל העיקרי – בחמת גדר לא דוחפים לך ליד יער גשם מעובד שלם בצורת מידע פרסומי לא-רלוונטי על כל צורותיו. תערוכות בחו"ל, לעומת זאת – זה כבר סיפור אחר. ראשית, מדובר בהזדמנות פז לנסוע לחו"ל על חשבון המשקיעים (רמז – עדיף לחיות באופן-ספייס 40 שנה, מלטוס טרנס-אטלנטי עם טאוור-אייר). שנית, זה אחד העיתויים המקובלים להשקת מוצר חדש. כיצד נשלב בשיחה: "אז מה, אתם משיקים בסביט? - עזוב, אירופה קטנה עלינו, אנחנו רק בקומדקס"

 

 

תפריט עשיר ומאוזן – כאן חייבים להודות, שאין חוקים קבועים. התפריט נקבע על ידי המיקום הגיאוגרפי השרירותי של דירת החדר המשמשת כמשרד, ואילו שירותי משלוחים מגיעים אליה. חומרים מועדפים – דומינוס פיצה, קפאין, למון גראס, קפאין, קולה, קפאין.

דיאלוג אופייני:

"מישהו רעב?"

"אולי נזמין פיצה?"

 

תשמע יש לי בעיה במחשב – מקביל ל"אתה רופא? כי יש לי פה איזו אקזמה", רק לאנשי מחשבים. משום מה יש הנחה שכל מי שיודע לכתוב תוכנה, הוא טכנאי חומרה מצמרת ליגת-העל. כיצד נשלב בשיחה: "אז מה, אתה עובד בסטארט-אפ? כי יש לי בעיה בהארד-דיסק".