:: אלימות ::

זוכרים את הימים המאושרים שכל מה שהייתם צריכים לדאוג לו זו הטלוויזיה? ידעתם שעד שעה מסוימת, הזאטוטים שלכם לא יהיו חשופים לאלימות מוגזמת, מעיים שפוכים ודם משפריץ. לפחות לא עד מהדורת החדשות המרכזית. היום – המצב שונה לגמרי. היום אתם צריכים להתמודד עם השטן הגדול והשטן הקטן – האינטרנט ומשחקי המחשב. כשהילדה שלכם יושבת מול הצג בלילה, האם אתם שקטים? אתם באמת בטוחים שהיא מחפשת חומר לעבודה לבית-ספר או מכירה חברים חדשים? אולי היא בעצם מסתובבת באתרים של ניאו-נאצים? אולי בנכם אשר אהבתם משחק במשחק שמתגמל רצח שוטרים באלף נקודות בונוס? אולי הוא משחק במשחק שבו יש צ'ופרים על דריסת נשים בהריון?

פוחדים? בצדק. רשת האינטרנט צמחה תוך מספר שנים מרשת קטנה של מדענים לספרייה הענקית בעולם, בה ניתן למצוא את כל התת-מודע והמודע של הגזע האנושי, כולל תמונות. מטבע הדברים – כוללת הרשת גם את כל הרוע האפשרי שבני אדם מסוגלים לייצר, ועוד קצת. גם משחקי המחשב עברו מספר תהפוכות מאז ה"אטארי" הישן והטוב. אולי הגרפיקה טובה יותר, והצלילים מדהימים, אבל מה הם מלמדים את הילדים שלנו?

יותר ויותר הורים מוצאים את עצמם נבוכים וחסרי אונים מול הטכנולוגיה החדשה. למרות שלדעתנו שעה מול חולצות הבטן של ערוץ הילדים יותר גרועה מכל מה שהילדים יראו ברשת, ננסה לעזור לכם להתמודד עם כל הסיפור הזה.

נתחיל בכמה מספרים: תעשיית משחקי המחשב מגלגלת היום כ- 18 ביליון דולר בשנה, ובממוצע מקדישים ילדים כ- 90 דקות ביום למשחקי מחשב. מחקר די מטריד שנערך בשנת 93' בקרב ילדים בכיתות ז'-ח' מצא ש- 32% מעדיפים משחקים המכילים אלימות עם יצורים דמיוניים, 17% משחקים עם אלימות אנושית ורק 2% מעדיפים משחקים חינוכיים. כנראה שאלה שני האחוזים של השקרנים. כמו כן הראה אותו מחקר כי לבנים המשחקים משחקים אלימים יש הערכה עצמית נמוכה בכל מה שקשור להישגים לימודיים, פופולריות בקרב חברים (Peer-Acceptance) והתנהגות. הנתון המדאיג יותר הנו הקשר בין משחקים כאלה להתנהגות אגרסיבית בחיים, וכבר יש מחקרים המוכיחים גם את הקשר הזה. החדשות הטובות – בנות ממש משתעממות ממשחקים כאלה. הפניות למחקרים העוסקים בנושא ניתן למצוא ב- www.mediascope.org/fvidviol.htm.

כבר באפריל השנה נרשמה התביעה הייצוגית הראשונה נגד יצרני המשחק DOOM, על ידי קבוצת משפחות שילדיהן נרצחו על ידי ילד אחר בבית הספר התיכון בקנטקי. לטענת ההורים – השעות הרבות שהקדיש הנער הרוצח למשחק ב- DOOM, הקנו לו את היכולת המוטורית להפנות ולכוון נשק ביעילות, אבל לא טרחו להקנות לו את הסייגים המוסריים שימנעו ממנו לרצוח את חבריו לכיתה. זו כנראה לא התביעה היחידה בדרך.

לאחר שהפחדנו אתכם די והותר, זה הזמן לתת לכם את הכלים להילחם בחזרה. אתם כהורים יכולים לסנן את רמת האלימות שילדיכם נחשפים לה ברשת. כמו כן אתם יכולים למנוע ממשחקי מחשב אלימים במיוחד להגיע לשולחנם. נתחיל במשחקי מחשב. רוב המשחקים מגיעים היום עם קטיגוריות גיל, מאוד בדומה לסימונים על סרטי קולנוע. קיים גוף הנקרא ESRB אשר מדרג את המשחקים על פי רמת האלימות המופיעה בהם, ורוב יצרני משחקי המחשב מציינים את הסימון על המשחק. כמו כן, קיים פרויקט הנקרא, במפתיע, The Games Project. מטרתו של פרויקט זה היא לעזור להורים למצוא לילדיהם משחקי מחשב אשר יפתחו את יכולותיהם האינטלקטואליות, מבלי שיידרשו להרוג נשים וילדים בדרך. את רשימת המשחקים המומלצים על ידי הפרויקט ניתן למצוא ב    - www.gamesproject.org. בעוד שבאירופה וארה"ב ישנן רשויות המפקחות על הפצתם של משחקים מסוכנים, ובחלק מהמקרים אוסרות את מכירתם, בארץ המצב פרוץ לחלוטין, וכל משחק מגיע מייד למדפים. לכן, ישנם מספר משחקים מאוד פופולריים היום שכדאי לחשוב פעמיים ושלוש לפני שקונים אותם לילדים לבר-מצווה –

Carmageddon 2 – משחק המשך למשחק השנוי-במחלוקת Carmageddon. המשימה פשוטה: על המשחק להיכנס לרכב, ולדרוס כל מי שבא. בונוס מיוחד – נשים בהריון.

Grand Theft Auto – משחק המופץ על ידי החברה לכל המשפחה – "מחשבת". המשימה: למלא משימות של המאפיה, תוך הריגת כמה שיותר אנשים בדרך. בונוס מיוחד – לדרוס שוטרים.

Quake  – בימים אלה מסתובבת ברשה גרסת הניסיון של Quake III, ההמשך לאחת מסדרות המשחקים המצליחות ביותר בהיסטוריה. המשימה: להרוג את כולם.

נעבור לשטן הגדול – הרשת. כאן הסיפור הרבה יותר מסובך, והרבה יותר מאיים בעבור רוב ההורים. מחד, ההורים רוצים שילדם יגלוש ברשת ויפתח את המיומנויות הטכנולוגיות אשר בלעדיהן יתקשה להסתדר בשנים הקרובות. מאידך, אתם לא ממש מעוניינים שהילד ייכנס לאתרים כמו RapeNet וילמד מהם על היחס הנכון לנשים, או שייכנס לאתרים המראים תמונות של אנשים מתים בצורות שונות ויפתח חוסר רגישות (מה שהפסיכולוגים קוראים דה-סנסיטיזציה) למוות ואלימות. אז יש לנו חדשות טובות בשבילכם. ישנם מגוון כלים אשר יאפשרו לכם לסנן את המידע שיהיה נגיש לילדים ברשת. כלים כמו NetNanny, CyberPatrol ודומיהם, הנם כלים אשר נוצרו במיוחד על מנת לחסום מילדים גישה לאתרים אלימים במיוחד, או כאלה בעל תוכן מיני בוטה.

טוב ויפה, אתם אומרים. אז יש כאלה תוכנות. איפה מוצאים אותן? איך נדע אילו תוכנות מתאימות? ובכן, הסיר דאגה מלבכם, יש כבר מי שעשה את העבודה בשבילכם. הארגון הנקרא GetNetWise, הנו גוף אשר מטרתו לעזור להורים להתמודד עם האיומים הקיימים ברשת. באתר של הארגון - www.getnetwise.org תוכלו למצוא מדריך מפורט לסיכונים ברשת, ורשימה מלאה ומפורטת של כל תוכנות ההגנה השונות. יש באתר גם כלי המאפשר לכם להגדיר מה אתם רוצים לחסום מהילדים, ומציג לכם את התוכנה המתאימה לכך. מאוד מאוד מומלץ.

סבבה, לא? כל מה שאתם צריכים זה ביקור קצר באתר, להיפרד ממספר מרשרשים, והילדים מוגנים מכל פגע. אז זהו שלא. אם נרצה להודות בכך ואם לא, הילדים שלנו יותר מפותחים טכנולוגית מאיתנו. זה מתחיל בלתכנת את הוידאו, אבל בערך בגיל  12-13, הם ידעו יותר על אינטרנט ומחשבים מאשר אתם אי פעם תצליחו להבין. בשלב הזה, שום תוכנה ושום הגנה לא תעזור. אם אתם לא תקנו להם את המשחק האלים החדש, הם יצרבו אותו מחברים שלהם (שזו עבירה פלילית לכשעצמה). אם תשימו תוכנה שחוסמת להם גישה לאתרים – הם ימצאו את תוכנת הנגד. ככה שבסוף – כמו בכל דבר, הכל מגיע לחינוך. בגיל הזה כבר לא תוכלו למנוע מהם גישה למידע, ורק תוכלו לקוות שגידלתם אותם מספיק טוב, שלא יעשו שימוש לרעה במה שהם ימצאו. שיהיה בהצלחה.