פתיחה 1: הרגע הכי מפחיד במרוץ השליחים הנו הרגע בו מגיע הרץ לקצה הדרך שלו. הוא עדיין צריך להמשיך לרוץ, הרץ שמחליף אותו כבר התחיל לרוץ, ואז מגיע שבריר השניה שבו המקל עובר מיד ליד. לפני שבריר השנייה הזה – יש כמה שניות בהם שני הרצים דוהרים זה בעקבות זה, עת הצופים עוצרים את נשימתם בציפייה. זו לא כתבה על אתלטיקה קלה, כי אם על כדורגל, והמקל המועבר, הלפיד אם תרצו, הוא התואר הבלתי מחמיא של האוהדים הכי פרועים בליגת העל. הרץ הקודם, ה"קומץ" המפורסם של אוהדי בית"ר ירושלים עדיין רץ ועוקר שערים בפתח-תקוה, אבל הרץ החדש – אוהדי בני-יהודה, כבר רץ, ובמלוא הקצב. השנה ראינו את אוהדי הכתום-שחור במלוא תפארתם בבלומפילד, שם שרפו כיסאות במחזור התשיעי, ראינו אותם הולכים מכות עם שוטרים בהרצליה אחרי שקבוצתם ספגה רביעיה במחזור החמישי, ומפחיד קצת לחשוב מה יקרה במחזור ה- 11 המתרגש עלינו לטובה, עת ייפגש הקומץ הירושלמי עם הטוענים לכתר מהשכונה.

 

פתיחה 2 (המועדפת):

בסיום המשחק בין בני יהודה להפועל חיפה ציין קריין הטלוויזיה של ערוץ הספורט: "גם הפעם היו עימותים עם השוטרים". נדמה שאוהדי בני יהודה תופסים לאט לאט את מקומו של "הקומץ" המיתולוגי של בית"ר בתקשורת כאוהדים הפרועים של הליגה. אם זו שריפת הכיסאות בהרצליה אחרי שקבוצם ספגה רביעיה במחזור החמישי, או ההתכתשויות עם השוטרים בבלומפילד אחרי ההפסד למכבי תל-אביב במחזור התשיעי. כולם כבר מדברים בחשש על המחזור ה- 11, עת ייפגש שני מחנות האוהדים.

 

"זהו, אני גמרתי. תירק לי בפנים, אם אתה רואה אותי שוב פעם במגרש. לא תראה אותי פה יותר עד סוף העונה. לא יכול יותר"

                  (אוהד בני-יהודה במשחק נגד הפועל חיפה)

 

על שחקני בני יהודה נאסר להתראיין על ידי הנהלת הקבוצה. חיים ברזל, יו"ר בני-יהודה מסביר:

"פעם ראשונה שאני שומע שעושים כתבה על אוהדים. הקבוצה כבר לא קיימת?"

 

הקבוצה חיה וקיימת, אבל בכל זאת יש הרבה רעש בזמן האחרון סביב האוהדים

"איזה רעש יש סביב האוהדים? אל תחליף ביננו ובין בית"ר ירושלים"

 

חס וחלילה. אנחנו רוצים לדבר עם השחקנים של הקבוצה, להתרשם מאיך הסיפור הזה משפיע עליהם

"אני אסרתי על השחקנים להתראיין. השחקנים לא ידברו על האוהדים. האוהדים – יכולים לדבר מה שהם רוצים. זו מדינה דמוקרטית, כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. לפי איך שהם מתנהגים – הם לא אוהדים הם בריונים. אבל זה לא משנה, אתם רוצים לקרוא להם אוהדים, אנחנו קוראים להם קהל. מי שאוהד את בני יהודה, לא מתנהג כמו שהם מתנהגים, אבל זה עניין של השקפת חיים. בכל מקרה – השחקנים לא יתראיינו. עד שהם לא ידעו להתנהג כמו מקצוענים, לא ירואיינו".

 

שום דבר? גם לא בקשר לאוהדים?

"אין כזה דבר. כל שחקן יש לו מקצוע, והמקצוע שלו זה לשחק כדורגל. לא להתראיין, לא בטלוויזיה, לא בעיתונים ולא בהקשר לאוהדים. שחקנים לא יתראיינו"

 

מה עם חוג האוהדים שלכם? אפשר לראיין את יושב-הראש שלהם?

"איזה חוג אוהדים, ואיזה יושב-ראש. אין כזה מושג, זה מושג שאתם הדבקתם אותו, העיתונאים בתקשורת. לקחתם איזה בחור, ואתם מראיינים אותו ומראים אותו בטלוויזיה. אין מושג כזה יושב ראש איגוד או חוג האוהדים. אף אחד לא נבחר, הוא הציג את עצמו פעם, ואתם נותנים לו כתבות בעיתון. זה התקשורת עשתה ממנו. אין גוף כזה. יש אוהדים, אתם קוראים להם אוהדים, הם באים עם חולצות בני-יהודה ויושבים ביציע, אין שום דבר רשמי. כל אחד מציג את עצמו איך שהוא רוצה".

 

"באמא שלי, באלוהים שתהיה פה הפסקת חשמל, שיהיה פה חושך"

 

סגן-ניצב חיים קרימקה, מפקד משטרת יפו, לא משועשע מהמצב החדש, בלשון המעטה:

"אני באמת לא מבין מה קרה השנה. אנחנו מכירים את אוהדי בני-יהודה כבר הרבה שנים, והם תמיד היו מאוד חביבים, מאוד נחמדים. השנה יש החמרה משמעותית בהתנהגות שלהם במגרש. אם זה תקיפת שוטרים, פגיעה ברכוש, איומים וקללות ברמות שלא ראינו עד היום. שני שוטרים ממשטרת יפו פונו לבית-חולים בעקבות המשחק בבלומפילד, ואנחנו רואים את זה מאוד בחומרה. אני לא רוצה להתייחס למה שהם עשו באצטדיון בהרצליה כי לא הייתי שם אישית, אבל מבחינת מה שקורה פה – זה חסר תקדים".

 

איך זה משפיע על ההיערכות שלכם לקראת משחקים של בני-יהודה?

"תראה, אם בתחילת העונה היינו שמים כ- 10 שוטרים ביציע של בני-יהודה, היום אנחנו כבר צריכים לשים 20, וזה רק ביציע שלהם. בנוסף, אנחנו מפעילים עכשיו גם בלשים סמויים, הכל כדי למנוע את השנות המקרים האלה. כמו כן, אנחנו מתכוונים לצלם את המשחקים בצורה רציפה, כדי שנוכל לתעד את כל מה שקורה שם, בלי להזדקק לטלוויזיה".

 

בקרוב יש את מפגש הפסגה – אוהדי בית"ר מול אוהדי בני-יהודה. אתה בטח שמח שזה לא אצלכם?

"כן, בהחלט. אבל אנחנו כבר מתחילים להיערך לקראת המשחק בין הפועל תל-אביב ובית"ר בבלומפילד, בעוד שבועיים. שם תהיה היערכות מאוד מסיבית".

 

בוא נחזור לאוהדי בני-יהודה. יש לך הסבר למה שקורה השנה?

"ממה שאנחנו ראינו, זה התחיל בהיתקלויות בין האוהדים ובין ההנהלה ואיך שהוא זה גלש לפגיעות ברכוש ובשוטרים בצורה מאוד לא נעימה. זה כולל גם את הפגיעה באפסנאי הקבוצה אחרי המשחק בבלומפילד, שקדמו לה הרבה איומים במהלך המשחק, וכמובן את האוהד שעדיין עצור על תקיפת שוטר. בדיעבד התברר לנו שלאותו אוהד יש הרבה הרשעות קודמות על תקריות במשחקי כדורגל. גם בקריית-אליעזר, גם בבלומפילד".

 

מה עוד אתם מתכוונים לעשות כדי להתמודד עם התופעה?

"אנחנו החלטנו בתחילת העונה שאנחנו מבערים את הנגע הזה של אלימות במגרשים. יש לנו מרכז חקירות בבלומפילד. כל אוהד שיתפרע, אם זה זריקת קרטון, אם זה מכות ואם זה פגיעה ברכוש, אנחנו נעצור אותו, נפתח לו תיק, ונגיש נגדו כתב אישום ע"י מחלקת התביעות של מחוז תל-אביב. אנחנו הולכים לחנך את האוהדים, למען יראו וייראו. כל מה שצריך בשביל להפסיק את מה שקורה עכשיו".

 

"חזי שירזי, עזוב, כפרה, אל תיכנס למשחק, חבל, לא לרמה שלך הקבוצה הזאת"

 

את אוהדי בית"ר ההשוואה הזאת עם אוהדי בני-יהודה מצחיקה. רוני דיאון ("הארץ"), בית"רולוג, מזכיר לנו: "מה שבני יהודה עשו בבלומפילד השנה, אוהדי בית"ר שרפו כבר בעונת 68-69. אוהדי בית"ר בנו את המוניטין שלהם בעקביות וביסודיות, כאשר "ליל הצינורות" בחצי-גמר גביע המדינה מול הפועל פ"ת בעונת 74', מהווה את אחד מרגעי השיא. כמובן, אוהד בית"ר שירד למגרש באותו המשחק ועצר את קלדרון לפני השער, זה משהו שאוהדי בני-יהודה עוד לא למדו". לעומת זאת, מסכת הלחצים שהפעילו אוהדי בית"ר על יוסי אבוקסיס בתחילת העונה שחשב שהוא עובר למכבי ת"א מחווירה לעומת האינתיפאדה שעשו הבחורים הטובים מהשכונה כאשר אהוד בן-טובים הועבר לבית"ר לפני עונת 79-80.

 

"שתפסידו בדנמרק! אם בני יהודה יורדת ליגה, אז שתשרף כל הנבחרת!"

 

דני מור, אוהד בית"ר:

"אוהדי בני-יהודה ובכלל כל האוהדים בארץ צריכים להתאמץ עוד הרבה הרבה לפני שיגיעו לרמה של אוהדי בית"ר, ואני מדבר פה במובן החיובי של האהדה. תראה לי עוד קבוצה בארץ שיש לה אוהדים שמלווים אותה לכל מקום, עם כזאת אהדה. אני לא אומר שאנחנו מלאכים, וגם לנו לפעמים מתחשק לרדת למטה ולהוריד סטירה לשופט, אבל צריך להתאפק ולהתמקד בצד החיובי של העידוד. אוהדי בני-יהודה הם קצת כמונו, אוהדים עם נשמה, אני מאוד מעריך אותם, אבל אני לא מצדיק התנהגות כזאת. אם הייתי צריך לשלוח להם מסר אחד הייתי אומר להם ככה: אתם אוהדים טובים, תמשיכו לעודד את הקבוצה שלכם. אל תחפשו את הצד השלילי והמכוער. זה רק יזיק לקבוצה שלכם, ומי כמונו יודע כמה עונשים ומשחקי רדיוס קיבלנו לאורך השנים. למרות תחושת הקיפוח, ולמרות המצב הקשה – תתרכזו בעידוד. תבואו בהמוניכם ורק ככה תעזרו באמת לקבוצה שלכם"

 

"אוואט, יא זבל, עכשיו אתה יוצא לכדורים? למה לא יצאת ככה בספרד? חכם על בני יהודה!"

 

במשחק מול הפועל חיפה הרגש המרכזי בקרב אוהדי בני-יהודה היה עצב גדול. ייאוש של אנשים שהולכים עם הקבוצה שלהם לכל מקום, ובתמורה אוכלים מרורים, אם להתנסח בעדינות. אוהדים שלא יראו בחיים את חולדאי במשחק שלהם, אלא אם כן הילרי קלינטון תהיה גם. מהדקה הראשונה של המשחק עד הדקה התשעים הם עמדו שם ופרקו את כל התסכולים שלהם על השחקנים, על בנישתי השופט ובעיקר – על הנהלת הקבוצה והמאמן גיורא שפיגל.

 

"נשבע לך, להיות אוהד של בני יהודה זה כמו לעבור אונס. כל שבת אנחנו באים לפה וכולם מזיינים אותנו"

 

כמעט מונולוג של זיקו, אוהד בני-יהודה:

"להגיד לך מי אשם במצב של בני יהודה? אני אגיד לך. מי שגרם לכל המצב של בני-יהודה זה העיתונאים. להגיד לך למה? כל הזמן עשו להם מחמאות. איך התימנים מחזיקים בתקציב כזה קטן את בני יהודה. הנה זה התוצאה של תקציב קטן. זה התוצאה. שיקום איזה עיתונאי אחד אמיץ, איזה אחד עם ביצים ויגיד למה אף אחד לא קם ודואג לבני-יהודה תל-אביב. אתם רק אומרים אלימות, אלימות, בני יהודה אלימים. אני אם הייתי יושב ראש ההתאחדות לכדורגל לא הייתי ישן בלילה, הייתי אומר – למה הם אלימים? אני אגיד לך למה, למה לא רוצים שחורים, רוצים רק לבנים. הפועל חיפה שישלטו עוד קצת. אתה יודע מה יהיה כתוב? יהיה כתוב "ברוכים הבאים לקאמרי הפועל חיפה" "ברוכים הבאים להבימה מכבי חיפה" "ברוכים הבאים להיכל התרבות הפועל תל-אביב", ולך תראה כדורגל. יעלה כרטיס מאה שקל, ואחד בן-זונה כמוני בחיים לא יראה יותר כדורגל, למה לא יהיה לי כרטיס. זה מה שיישאר מהכדורגל. אבל למה אף עיתונאי לא יגיד את זה? למה עיתונאי כזה לא יקבל יותר סקופים מהתאחדות הכדורגל. אני רוצה להגיד לך דבר אחד – בני יהודה זה לא שמשון, זה לא בית"ר ת"א, זה לא נס-ציונה. בני יהודה זה אימפריה. לטובת הכדורגל בני-יהודה חייבת להיות בצמרת, כי זאת קבוצה שמביאה קהל. אם מכבי פתח-תקווה תהיה בצמרת, לא יבוא קהל. רק בני-יהודה יכולה להביא קהל. אבל יש גורמים פה בהנהלה שלא נותנים לאנשים מבחוץ להיכנס ולהשקיע כסף. צריכה לקום ועדת חקירה ולהגיד – איפה הכסף של בני יהודה הולך? הם טוענים שאין להם כסף. אני לא אומר שהם גונבים, אני טוען משהן פשוט, שכל מטומטם יודע – אם לא טוב, למה אתם לא קמים והולכים? אז סימן שיש פה משהו, יש כסף".

 

רגע, אני לא מבין משהו. שנה שעברה המצב בליגה היה יותר גרוע, ולא התנהגתם ככה.

"אז אני רוצה להגיד לך שהמשטרה יוצרת את האלימות. תסתכל טוב – אני מפה יכול לזרוק כסא? אז שרפו כסא, אז מה?! מה קרה? שלמה שרף לא מקלל? דרור קשטן לא מקלל? יש מישהו שלא מקלל? בכנסת מקללים!"

 

אתה אומר שהמשטרה מחפשת אותכם?

"לא מחפשים אותנו, אין פה אלימות, זה נראה לך קהל של אלימות? זה קהל? זה כמות? איזה אלימות, מה אלימות, שרפו שני כסאות, איזה ילד לקח מטף, ואני לא יודע אם זה באמת קרה, אבל עשו מזה אלימות, בושה. תראה את כל המשטרה פה. בושה. מה אין להם עבודה? תשאל למה הם אלימים? שנה שעברה לא הרביצו לקובי רפואה? גם שנה שעברה היתה אלימות ולא עשו מזה כזה סיפור"

 

בכל זאת, נדמה שהשנה אתם בליגה אחרת מבחינת העצבים

"אני אגיד לך למה, כי זה עוד שנה ועוד שנה, ודי אי אפשר כבר. אבל תראה במה אתה מתמקד. מרגיז אותי שבזה אתה מתמקד. למה שלא תחשוב – יש אלימות, בוא ננסה לפתור את האלימות. גברי לוי, צריך לבוא ולהגיד שבקבוצה הזאת שנקראת בני-יהודה יש בעיה, וצריך לעשות משהו כדי לפתור אותה. זה תסכול. כואב לי הלב. כואב לי הלב שהפועל חיפה, יש להם יותר כסף ממני, בכיס של הצפונים האלה, וגם בכדורגל הם יותר טובים ממני. למה? כדורגל אמור להיות עממי, ל"עמך". אז גם בכדורגל יבואו העשירים ויקחו לי את ההנאה שלי? תסתכל עליהם. אין שם שחקן אחד מהפועל חיפה. אצלנו יש שבעה שחקנים שגדלו באגודה. אז תגיד לי אתה מה יותר עדיף שיהיה בליגה. קבוצה שהיא כסף או קבוצה שהיא נשמה?"

 

אז מה אתה רוצה, שיורידו נקודות לקבוצות העשירות?

"לא! שיבדקו למה אי אפשר להכניס איזה גוף חיצוני שישקיע בבני יהודה. שרון חולדאי, במקום לבזבז כסף להקים מוזיאון פתוח לרבין, ומוזיאון סגור לרבין, שישקיע פה. מצידי שיהפכו אותנו לעירוני בני-יהודה. היו פה אנשים שרצו להשקיע, ונחסמו. אם כל כך חרא פה, למה יש כאלה מריבות בהנהלה? מה הם יודעים שאנחנו לא?! מה יש להם פה נפט מתחת למגרש? נמאס, נמאס. אנשים מתוסכלים, אנשים אומרים – העשירים האלה גם יש להם מכוניות, גם יש להם בתים, גם את ההנאה של הכדורגל יקחו לנו?"

 

המשחק הסתיים בהפסד, והאוהדים התפזרו מדוכדכים הביתה. כל ההליכה מהאצטדיון עד לדרך ההגנה אנשים שפחדו להתקרב לאצטדיון עצרו אותנו ושאלו בחשש מה התוצאה. בראש ניסרה זעקת שבר של אחד האוהדים בסיום המשחק: "שפיגל, יא מאמן-על! בני-יהודה זה לא צעצוע שלך! אתה הורס לנו את הקבוצה!"