:: רונן חרזי ::

ביום ראשון השבוע הפועל תל-אביב התפוצצה. אחרי שחטפו בשכונה, אחרי שיצאו בשיניים מול ירבאן, לאדומים של קשטן נמאס. יש גבול לכל תעלול. הם עלו מול כפר סבא, והתחילו במטווח, שכמותו מזמן לא נראה כאן. מעבר לניצחון יש כאן הצהרת כוונות – הפועל תל-אביב רוצים אליפות, אבל הם רוצים אליפות יפה. הם לא קבוצה שתגיע לאליפות על גבי שורה של אחד-אפסים קטנים כמו המשעממים של גוטמן. הם רוצים לעשות את זה בסטייל. יכול להיות שזו הגזמה, יכול להיות שזה רק משחק אחד, וזה לא אומר כלום, הרי זה לא כאילו הם שיחקו נגד יובנטוס, כולה כפר-סבא. אבל אנחנו כבר שנים אומרים – קבוצה שרוצה אליפות – צריכה לדעת לדרוס את הקבוצות החלשות. דווקא בליגה כזאת, שבה שום דבר לא מובן מאליו, ובמיוחד לא התספורת של בניון, חשוב כל משחק.

רצינו לדבר עם אחד האנשים המסקרנים יותר בהפועל של השנה – רונן חרזי. מה לא אמרו עליו – שהוא כבר לא פוגע, שבלי אוחנה לידו הוא לא יודע. היו עיתונאים שהרחיקו לכת ואמרו "חרזי חזר מתורכיה עם תחת של רחת-לאקום". בתור אחד שיש לו כדוריות דם צהובות-שחורות, אני לא מוכן לסלוח על התבטאויות כאלה. לכן היה לי עונג מיוחד לדבר עם רונן חרזי השבוע. דיברנו בטלפון, כששנינו רואים בו זמנית בערוץ הספורט את סלטה ויגו צולעת מול סביליה.

רונן, אני מניח שההרגשה יותר טובה, הוצאתם על כפר-סבא את כל האנרגיות מהשבוע האחרון

ההרגשה מצוינת. גם הוצאנו היום אנרגיות, וגם היינו יכולים להוציא עוד, זה לא היה רחוק מעשר אפס. חבל, אתה יודע, אני שיחקתי במשחק עם בית"ר שנגמר שמונה אפס, והיה אפשר לעשות את זה גם הפעם. נצחון כזה נותן גם, חוץ מהשלוש נקודות, את זה שזה מראה משהו לקבוצות האחרות בליגה. קבוצה שנותנת שמיניה, תשמע, כולם אחרי זה נותנות כבוד, כל הקבוצות, וזה מראה על רוע במשחק. אתה יודע מה, אפילו אחרי השער החמישי נגד כפר-סבא נרגענו, כאילו ריחמנו. אחרי כל שער חייבים להמשיך באותו מחץ. אנחנו נלמד להיות גם בקטע הזה רעים. בשביל לקחת אליפות צריך לדרוס. דרסנו, ויכולנו להמשיך יותר.

שלום תקווה אמר אחרי המשחק של כפר-סבא שזו לא אותה קבוצה ששיחקה נגד בני-יהודה, אתה מסכים?

תראה, זה לוקח זמן ליצור דבק בקבוצה. בשכונה קיבלנו גול בהתחלה, נלחצנו קצת, לא היה לנו את המחץ. לא שיחקנו עם מחץ. זה הדבר שאני חושב שהיה הכי בעייתי. גם הגיעו אלינו בקלות, וגם לא שיחקנו עם מחץ. אנחנו צריכים לדרוס, כמה שיותר שחקנים לעלות להתקפה, ואז ליצור מצבים ולהבקיע.

קיבלת כבר טלפון משלמה שרף? אתה מצפה להיות בסגל של הנבחרת לקראת קפריסין?

לא קיבלתי טלפון. אם הוא יזמין, הוא יזמין, אם לא, אני אאחל להם בהצלחה, ואתרכז בהפועל תל-אביב. תשמע, לגבי שלמה, שלמה יכול להזמין את מי שהוא רוצה.

גם אם זה אסי טובי?

תראה, שלמה בטח לא יכול להתעלם מהנסיון שצברתי במשך השנים ומהשערים שהבקעתי, ואת כל העזרה שנתתי לנבחרת. הוא יודע את זה, אבל במידה שהוא יחליט שלא, אני לא אבכה. אני אחזיק אצבעות לנבחרת מפה, כי המשחק הוא באמת חשוב, ונקווה שהם יעשו את זה, איתי או בלעדיי, מה לעשות.

אחרי תקופה ארוכה שלא שיחקת נראה שאתה משתפר ממשחק למשחק.

זה נכון, מול כפר סבא שיחקתי טוב. ממשחק למשחק אני חוזר ליכולת, אני חשוב לי כרגע להיות טוב, להוכיח את עצמי דרך הפועל תל-אביב, לעזור לקבוצה, ובאמת שאני משקיע הרבה בשביל זה. במשחק נגד כפר סבא ירדתי, עשיתי תנועה, תאמין לי שלא הייתי לחוץ על שערים, ושמחתי כאילו הבקעתי גולים. כשסבסטיאן הבקיע, וכפיר אודי הבקיע, אפשר להגיד שסידרתי להם את השערים, ממש הייתי מאושר.

ראינו פתאום רונן חרזי שלא רק מחכה בחוד, אלא גם יורד למטה ויוזם התקפות

תראה, דרור קשטן מכיר אותי, ויודע בדיוק מה להוציא ממני, הוא יודע מה אני מסוגל. כמו ששיחקתי בבית"ר עם אוחנה, היום שיחקתי עם סימרוטיץ' אותו דבר. עם אוחנה היינו צוות מושלם, שאחד מאיתנו תמיד היה יורד. שיחקתי אתו חמש שנים הרי, היינו צמד "על עיוור", אחד מאיתנו היה יורד אחורה, ואחד נשאר בשפיץ והיינו משחקים את זה בתיאום מושלם. במשחק הזה, אם ראית, שיחקתי הרבה מאחורה, התחלתי הרבה התקפות, אני יודע גם לשחק את זה, אני לא רק חלוץ שפיץ, אני יודע גם לבוא מאחורה, והרבה התקפות התחלתי, וגם התקפות שלא אני בישלתי, אז נתתי אסיסט, אז מזה הגיעו שערים. הגול השני של סימרוטיץ', הגול השלישי של טועמה, נתתי לכפיר אודי אסיסט, וגם עשיתי עם פישונט דאבל-פס יפה והכדור יצא לקרן ונהיה גול, ועוד כדור שנתתי לשלום, ושלום הגיע מול השוער ובעט לקורה. אתה מבין – יש בהפועל שחקנים שאפשר לשחק איתם, יש שחקנים מוכשרים, וצריך רק דבק, זהו.

בשלב הזה בטלויזיה דוטרואל חוטף גול טפשי, סביליה משווה לאחד-אחד. סלטה ויגו נראית כמו נתניה. חרזי מתקשה להירגע:

ראית איזה גול סלטה חטפו? גול של שוער.

הסתירו לו.

מה הסתירו לו? היה צריך לקחת את זה. איזה גול. לא יאומן.

נראה שאתה שמח לחזור לעבוד עם קשטן.

כן, תאמין לי, הוא יודע להוציא ממני דברים טובים. אני יודע שהוא מאמין בי, ואני לא אאכזב אותו. אני גם בטוח שאני אגמור עם מעל עשרה בישולים העונה. רק שאני לא אפצע, והכול יהיה בסדר.

חס וחלילה.

אתה מבין? אני יודע גם שמעבר לשערים, אני גם מבטיח לגמור השנה עם עשרה בישולים. זאת ההתחייבות שלי. מעבר לזה, אני לא רוצה להיות מלך השערים, מעניין אותי הקבוצה, תאמין לי. מי שראה אותי ביום ראשון ראה שאני שמח לא פחות משערים שאחרים הבקיעו מאשר שערים שאני הבקעתי.

אתה מרגיש בבית?

כן, כן, רואים עלי, לא? מה אני אגיד לך? כשאני מרגיש טוב, אני נותן מעצמי.

איך הקהל של הפועל מקבל אותך? לא ממש אוהבים פה יוצאי בית"ר ירושלים

לא, אל תשכח שגם פישונט משחק פה. האמת היא שלהפועל תל-אביב הייתי כל פעם עושה צרות. מבקיע מולם במיוחד. אבל אני חושב שהם יודעים להעריך חלוץ טוב, הם מאוד מפרגנים לי, אני מרגיש את זה. היום עודדו אותי אפילו שלא הבקעתי, וחשוב לי מאוד הכימיה עם הקהל, עם השחקנים זה הולך טוב, וחשוב שעם הקהל נקבל פרגון גם ברגעים לא הכי טובים. ובינתיים זה הולך טוב מאוד. לא קשה לי לחזור לשחק בארץ אחרי אירופה, אין לי את הגינונים של "כשהייתי באירופה". לא יודע מה עם הפוזה של שחקנים אחרים, אבל אני בסך הכל טוב לי בהפועל. באמת שטוב לי. ושטוב לי אני נותן מעצמי. אם תשאל תגלה שאני באימונים משקיע הרבה, ואני רוצה לחזור לעצמי, אני מאוד רוצה. אני גם משקיע במשחקים וגם באימונים. 

אפשר לדבר על אליפות השנה?

תשמע, הכתירו אותנו עוד לפני תחילת העונה, אני לא יודע אם בצדק, מכבי חיפה התחזקה לא פחות, אבל כולם אומרים הפועל תל-אביב אלופים, ומופתעים מחיפה. אני באמת חושב שזה פגע בנו בהתחלה, התחלנו את המשחקים עם שניים או שלושה משחקים בשידור ישיר, ויכול להיות שבאיזה שהוא מקום השחקנים יודעים שכולם מסתכלים ושכבר הכתירו אותנו, וכולם מצפים מאיתנו. אולי המשחק נגד כפר סבא, שלא היה בשידור, אז היה יותר קל להתרכז במשחק. יכול להיות. אתה מבין, ואז התפרצנו.

בספרד כבר דקה שמונים, וחרזי מתקשה להתנתק מהמשחק, בדיוק כשאני מנסה להסביר לו שזו לא אותה סלטה של שנה שעברה:

רגע, אולי גול – לא. דקה שמונים ועדיין 1-1, איזה גול! איך נכנס הכדור. מקאללה, 2-1. שומע? אז היום זה התפרץ בגדול.

 אפשר להגיד בשורה תחתונה – רונן חרזי מאושר?

כן, כן, בהחלט. אני חושב שמצאתי בית, ואני נהנה, ורק שימשיך ככה. נקווה שהמשחק בשכונה היה פנצ'ר חד-פעמי. יכול להיות שטוב שהוא בא עכשיו ולא במשחקים החשובים. שכר-לימוד. אתה יודע, הליגה עוד ארוכה ויש לנו עוד הרבה משחקים קשים. במחזור הבא יש לנו את המשחק הכי קשה. זה משחק העונה של ההתחלה  (נגד מכבי חיפה – י.צ.). אני מאמין שבלומפילד יהיה מלא, זה יהיה משחק מסוג המשחקים שכל שחקן אוהב להשתתף בהם. אני רוצה רק עוד להדגיש, כמה חשוב לי שתהיה כימיה עם הקהל, זה חשוב לי שהם מפרגנים לי. חשוב להמשך. ברגע שאתה בכימיה עם הקהל, שהולך לך טוב איתם, זה חשוב לבטחון, ואז גם היכולת עולה, וכשזה מתחיל ברגל ימין עם הקהל, זה טוב. אני למשל יודע על שחקנים, קח למשל את עופר שטרית, הגיע לבית"ר, ולא משנה מה עשה, זה לא סיפק את הקהל, אני לא יודע למה (אולי כי עופר שטרית לא ימסור ברחבה גם אם בית"ר תוביל ארבעים-אפס? י.צ.). אני מאוד שמח שהקהל אוהב אותי, באמת זה על הכיפאק, ורק שימשיך ככה.

המשחק בספרד מסתיים, ורמי וייץ מראה לנו את שני הגולים המדהימים שאייל ברקוביץ' משאיר ברשת של הארטס. את רונן חרזי זה לא מטריד. לא מטריד אותו אסי טובי, לא מטריד אותו שלמה שרף. הוא רוצה שהפועל יהיו אלופים, הוא רוצה שהקהל של בלומפילד יאהב אותו. אולי עוד מוקדם להגיד, אבל לפי הסומק בלחיים, ההתרגשות הקלה והרעד בדיבור – זה נראה כמו סיפור אהבה.