:: מרקו שלמא ::

מרקו שלמא הוא איש עם חלום. זה לא חלום על פרסום, זה לא חלום על כסף, זה חלום קטן על שוויון זכויות. שוויון זכויות לאחד המגזרים היותר מקופחים בספורט הישראלי – אומנויות הלחימה. מדובר במגזר שמביא למדינה בשנה אחת כמויות של תארים ומדליות שהכדורגל והכדורסל הישראלי לא הביאו ביחד מאז קום המדינה. שלמא, בן 26, חגורה שחורה דאן 2 באייקידו, הולך להרים ביום שבת הקרוב את אחד מאירועי אומנויות הלחימה הגדולים שנערכו בארץ. האירוע, שייערך ברחבת רדיו 102FM  בנמל תל-אביב, יכלול מגוון עצום של אמנויות לחימה. קרבות אגרוף, קרבות אגרוף תאילנדי, תחרויות ג'ודו עם אריק זאבי, אלוף ישראל, אורן סמדג'ה המדליסט האולימפי וגיל עופר, שקיבל מדליית כסף באליפות אירופה האחרונה, תצוגת ראווה של קראטה בהדרכתו של סנסאיי יהודה פנטנוביץ', חגורה שחורה דאן 7 (קראטה-דו גוג'ו-ריו), ובנוסף קרבות ותצוגת ראווה של טאיקוואנדו ואייקידו. שני מסכי הקרנה ענקיים יקרינו קרבות בהם השתתפו וניצחו בחורינו הטובים במיטב התחרויות בחו"ל. 

לכאורה, מדובר בעוד אירוע, אבל למרקו יש תכניות מרחיקות לכת. הוא מתכוון לעלות את כל נושא אומנויות הלחימה על המפה הציבורית בארץ. זה יתחיל באירוע הזה, ימשיך לעוד שני אירועים דומים, והשיא באזור דצמבר – קרב אגרוף מקצועני באילת שישודר ברשת סקיי הבריטית. הקרב ואמור להיות מאורגן על ידי אוואנס ווטרמן, שניים ממארגני תחרויות האגרוף הגדולים באירופה. מרקו מאמין שיום אחד נראה פה אירועים שמזכירים את קרבות האגרוף הנערכים בלאס-וגאס. הרעיון הוא להרים כל כמה חודשים אירוע מהודר כמו ב- "סיזרס-פלאס", ולצורך העניין מתכוונים להקים פה סניף של ה- WBO (World Boxing Organization) בארץ, ומרקו יעמוד בראשו. שמות כמו פרינס נאסים, טים "הפטיש העברי" פולר וישראל "האריה מיהודה" אג'וסה כבר נזרקים באוויר. מול אבל כל זה בעתיד. נחזור לשבת הקרובה, בנמל תל-אביב.

מרקו היה בעברו אלוף ישראל לנוער במשך שלוש שנים, ועד היום סוחב גוף מרשים מאוד, ארוז בטי-שרט שחורה הדוקה. ביום-יום הוא הבעלים של בתי קפה וחברת אבטחה בשם "אימפקט". בלילה – הוא חולם על היום שבו מישהו יחכה בשדה התעופה לג'ודאים והקראטיסטים הישראלים כשהם חוזרים עם מדליות לארץ.

מאיפה הגיע הרעיון הזה, לארגן אירועי אמנויות לחימה בארץ?

האמת, לא אני חשבתי על זה. פנה אליי אבנר שלום, הידוע בכינוי "רוקי הישראלי", שהוא יושב ראש WPKL, איגוד האיגרוף התאילנדי, אמר לי "תשמע, עד היום כל אירועי האיגרוף התאילנדי בארץ הם חובבניים במקרה הטוב. באים אנשים, עושים קרבות, נותנים גביע. זהו. מי בא לראות את זה? בקושי המשפחות של המשתתפים. אין ספונסרים, אין הפקה, אין כלום". הבנתי שאין שום אטרקציה לקהל שבא מבחוץ. ישבתי, חשבתי, שברתי את הראש, ואז אמרתי לו – אנחנו הולכים לעשות מהפכה. נעשה סדרה של שלושה אירועים, שישלבו כמה שיותר סגנונות הלחימה, כדי להביא כמה שיותר קהל, ולגרום להתעניינות ציבורית.

השאלה היא אם יש ביקוש בכלל לזה בארץ. כמה אנשים כבר מתעניינים באומנויות לחימה פה?

זאת טעות נפוצה. תסתכל רק על גוש דן – יש לך משהו כמו שמונים עד מאה מכונים של אומנויות לחימה. תוסיף לזה עוד איזה מאה-וחמישים מכוני כושר. אם אנחנו סופרים את כולם יחד – אנחנו מגיעים ל- 80,000 אנשים, וזה רק בגוש-דן. זה תחום שלא מתייחסים אליו ברצינות בארץ, למרות שבכל העולם היחס אליו מאוד רציני. בשנה האחרונה היה גל מאוד רציני של מצטרפים, שמשתלב בכל הסיפור של תזונה בריאה, ומודעות בריאותית. אבל תיקח את אבנר שלום לדוגמא, היה אלוף אסיה באגרוף תאילנדי, ניצח את אלוף תאילנד פעמיים, ואפילו את אלוף העולם המרוקני. אני נוסע איתו לאירופה, ורואה איזה כבוד נותנים לו שם בכל ההתאחדויות. ושם ההתאחדויות זה לא חדר קטן כמו פה – זו תעשייה שלמה. בארץ הוא ירוץ 15 שנה ולא יגיע לכזאת רמה של הכרה.

אתה נשמע ממש ממורמר.

תראה - אם ג'ודאים נוסעים לאליפויות ואנחנו צריכים לארגן להם ספונסרים שיסעו, שיהיו להם תיקים, מגבות, חולצות, אנחנו צריכים לארגן את זה באופן פרטי. ומדובר פה בנבחרת ישראל. שמות כמו אורן סמדג'ה, אריק זאבי, גיל עופר ואודי וקס, זה ארבעה ספורטאים שלפי דעתי הם הספורטאים הכי טובים בארץ היום. עזוב אותך מכל השאר. אנשים שמקדישים שמונה עשרה שעות ביום, והולכים לייצג את המדינה בממוצע של עשר תחרויות בשנה – אין תקציבים לסיפור הזה. לא יכול להיות שמישהו נוסע לאליפות עולם וצריך להלוות כסף מאחותו לנסיעה. אנחנו מדברים על מישהו שחוזר אלוף עולם! אפילו התקשורת בקושי מכסה את זה.

עד שמישהו מביא מדליה, ואז מדברים על זה חודש וזה נעלם

הלוואי שזה היה חודש. בדרך כלל אנחנו מקבלים מסגרת קטנה בעיתון, וזהו. קיבלנו מערוץ הספורט שעה וחצי בשבוע, אבל גם זה בקושי. התוכנית שלי זה שלושה אירועים כאלה, כל אחד עם 400-500 צופים, כששמונים אחוז זה אנשים מהתחום.

לא נשמע להיט גדול, מספרים כאלה.

זה חלק מהתוכנית, להוציא את האנשים מהחורים שלהם, אתה מבין? מכיוון שהתקשורת והציבור שמים את העניין בצד, אז אנשים כאלה לא מעוניינים לצאת החוצה. הם קיבלו סטירות על ימין ועל שמאל. היום כל התחרויות הם כמעט מחתרתיות. וזה ממש לא סביר. ההשגים הכי גבוהים של מדינת ישראל בספורט הגיעו מתחום אומנויות הלחימה. איתי פרנסיס, אלוף עולם, גבע נגר, סגן אלוף עולם במשקל כבד, אורן סמדג'ה, יעל ארד. יש המון שמות. לא בשחייה, לא בכדורגל, אולי בכדורסל מכבי תל-אביב עשתה פעם אחת מה שאלה עושים על בסיס שנתי יום-יומי. אם נספור מאמצע 98', החברה הביאו משהו כמו 12 מדליות. וזה עם אפס תקציב.

יש הרבה סלבריטיס שעוסקים היום באמנויות לחימה, זה מקדם את הענף?

ברור. כשבחורות כמו דנה ברגר ודנה אשכנזי מתאמנות בתאי-בוקסינג, זה הופך את זה ללהיט. אפילו שכנעתי את יאיר לפיד להיות שופט באחד מקרבות האגרוף. ואיזה קרב זה הולך להיות – מצד אחד עופר הררי, שזה בן-אדם שאף אחד לא שמע עליו, הוא מדהים. 1.75, שוקל 85 קילו, אבל אני שם לך פה עכשיו מיליון שקל שהבחור הזה הולך להיות בלתי-מנוצח, פשוט מדהים. מולו יתמודד רומן גרינברג, בחור בלונדיני, רולה רוסי כזה, וזה יהיה קרב, שלא היה קרב כזה בארץ.

כדור נוסף בקנה של מרקו הנו טורניר אגרוף תאילנדי שהוא הולך להרים עם נבחרת מרוקו. מולה הוא מתכוון להציב את איתי פרנסיס, גבע נגר ויוני שטורף, אוהד לשמי ואבנר שלום. בצד המרוקאי נוכל למצוא בין השאר את ואלי, אלוף אירופה וג'מיל אלוף העולם. האירוע אמור להתקיים בסינרמה, ואמור להיות אחד האירועים הכי מדהימים שאפשר לדמיין. הוא גם נפגש בימים אלה עם נציג התאחדות בתי-המלון בתל-אביב, אלי זיו, על מנת להתחיל להרים אירועים באולמי הכנסים הגדולים לאורך הטיילת. פשוט לא נח לרגע.

אתה לא מרגיש קצת דון-קישוט? אתה לוקח פה הימור מטורף

אני לא רואה בזה הימור, אני מאמין שאני אצליח. אני יודע שאני מנסה ללכת בדרך שהרבה הלכו בה ולא הצליחו, אבל אני מאמין שעצם העובדה שאיחדתי פה הרבה איגודים והתאחדויות ביחד, ולא הלכתי עם אחד ספציפי, זה המפתח. זה לא קל, אבל יהיה בסדר.

שאלה שחייבת להישאל - זה לא קצת צורם, לקדם אומנויות לחימה בתקופה שבה החברה שלנו רוויית אלימות?

להפך. בעידן של אליפות בני נוער, זה רק יכול לעזור. תיקח ילד, תחנך אותו לקראטה, לאגרוף תאילנדי, למה שתרצה, תראה איך הוא מתעל את כל האנרגיה שלו, תראה איך הוא מביא את כל האלימות שלו בצורה יותר מבוקרת. הוא מפרק את הכל במכון. מעבר לזה שאתה מוציא את כל האנרגיות שלך, זה גם הקטע של החינוך. אם אתה יודע שבשתי מכות אתה יכול להרוג בן-אדם, אתה שומר על עצמך. אתה יותר רגוע.

השורה התחתונה היא, שביום שבת ב- 8 בערב, ברחבת נמל תל-אביב, אמור להיות אחד האירועים היותר מעניינים בתחום ספורט שבדרך כלל לא תראו בטלוויזיה. אמנם, לא יהיו מושבי בטון מטונפים כמו באצטדיוני הכדורגל, לא יזרקו עליכם גרעינים, וגם מחירי הכניסה (30-40 ש"ח) יהיו סבירים, אבל מי יודע – אולי אפילו תהנו.