:: הזוג המוזר::

עובדה מספר אחת היא שהיום ערוץ הספורט הנו אימפריה בשידורי הספורט בארץ. עובדה מספר שתיים – בתחילת עונת הכדורגל של ערוץ הספורט נראה היה שהשדר הראשי יהיה רמי וייץ. עובדה מספר שלוש – בשבוע שעבר חזר יורם ארבל לשדר בערוץ הספורט. כאן בערך נגמרות העובדות ומתחילות הספקולציות. ספקולציה מספר אחת – רמי וייץ כל כך נעלב מזה שארבל חזר לשדר, שהתפטר מערוץ הספורט בתחילת שבוע שעבר, וחזר בו בסוף השבוע. ניסינו לברור את המוץ מהתבן ולהבין את מהות היחסים בין שני שדרי הספורט הבכירים בארץ, ותוך כדי כך גילינו עובדה נוספת – הרבה מאוד אנשים מסתובבים עם סיפורים מדהימים על היחסים בין השניים, אבל מעט מאוד מהם מוכנים שיצטטו אותם בנושא.

ההסטוריה

בשנת 1975 התחילו ברשות השידור לעשות קורסי הכשרה לכתבים, ובאחד הראשונים שבהם היה כתב צעיר בשם רמי וייץ. וייץ התחיל את דרכו ככתב ספורט זוטר, יחד עם כתב צעיר אחר בשם אורי לוי, כשמלכי מחלקת הספורט ברוממה היו רפי גינת ואחד, יורם ארבל. בשנת 1980 עזב וייץ את מחלקת הספורט למחלקת החדשות במה שהוגדר אז כקידום.  בשנים 80'- 87' היה וייץ כתב בחדשות, בעיקר כתב משפטי וכתב פלילים, ולבסוף כתב בריאות. אבל הגעגועים לכדורגל ותחושת המיצוי בחדשות החזירו אותו לספורט בנובמבר 87'. בשנת 1988 עזב ארבל את ערוץ 1 תוך סכסוך מתוקשר עם ראש מחלקת הספורט הנצחי יואש אלרואי, ווייץ חזר לספורט כשדר הראשי. באוגוסט 94' ביצעו ארבל ווייץ מעין "הצרחה", כשמי שמקבל את המט זה ערוץ 1, ארבל עבר לערוץ 2 לשדר את משחקי הכדורגל של הליגה הלאומית, בעיקר משום שהכבלים סירבו שישדר גם אצלם וגם בערוץ המסחרי, ווייץ נטש את רוממה במפתיע לטובת הכבלים אך שבוע לפני שהיה אמור לשדר מווינה את משחקה של מכבי חיפה נגד קזינו זלצבורג. מה שיותר מפתיע הנה העובדה שבערוץ 1 קיבלו את עזיבתו של וייץ בהבנה, ואף הזמינו אותו לשדר את משחקי המונדיאל בצרפת 98'. בשידורים אלה ביסס רמי וייץ את מעמדו כאחד מבכירי השדרים בארץ, לאחר שסקר שנערך בקרב צופי המשחקים מיקם אותו ואת הפרשן חיים ברעם כטובי השדרנים בטורניר. וייץ התראיין אצל דן מרגלית ולפי תחושת ברעם, לא נתן לו מספיק קרדיט, ברעם לא נשאר חייב, ושוב מצא עצמו וייץ באמצעו של סכסוך לא סימפטי. ב- 97' הוזמן וייץ לתגבר את הדקה ה- 91 כשהתכנית היתה בשליטת שידורי רשת. וייץ וארבל חילקו ביניהם את השידורים והכל היה בסדר. מי שהפעיל את וייץ היה איציק גליקסברג, איש שידורי רשת. בעונת 98-99 השידורים עברו לשידורי טלעד, והם העבירו את ההפקה ל"ארבל הפקות".  אם עד אז נעה הקריירה שלהם במסלולים מקבילים, כאשר ארבל מתווה את הדרך ווייץ בעקבותיו, הרי שכאן הם עבדו יחד והרבה. רוב האנשים שדיברנו איתם מצביעים על התקופה ההיא כתקופה בה נוצרה העוינות בין השניים. הדבר הראשון שקרה בתחילת העונה היה שנרמז לוייץ שהוא לא רצוי בישיבות המערכת, ושהוא יכול להסתפק בשיבוץ טלפוני.

"ארבל עשה לוייץ בית-ספר", מספר מקור בכיר בערוץ 2, "הוא היה מעליב אותו בישיבות מערכת, אומר "את זה ניתן לקמצן לשדר", או "זה בשביל המשוגע", לא נותן לו לשדר משחקים בשידור ישיר, שולח אותו למשחקים הנידחים שאף אחד לא רצה לשדר. חייבים לזכור שיורם ארבל היה המלך של הדקה ה- 91, הוא הגיש, הפיק, שידר, ועשה הכל כדי להשפיל את וייץ. השיא היה באחד המשחקים, אותו וייץ שידר. ארבל הגיע למגרש, דיבר בהתחלה מול המצלמה, ואז העביר את השידור לוייץ, ועזב. ככה יצא שלא ראו את וייץ בשידור בכלל, וזה לא היתה הפעם היחידה שזה קרה. היתה תחושה כאילו הם רצו לחפף את ישיבות המערכת, להגיד אחד לשני כמה הם היו טובים, והעובדה שוייץ היה שם עם הצעות ורעיונות שחלקם התקבלו כנראה הציקה לארבל.. המקורות שלנו מסרו שוייץ לא ממש התרגש ממשחקי הכוח של ארבל. אחד הסיפורים המדהימים בהקשר הזה הנו סיפור משחקי רבע-הגמר בגביע המדינה בעונת 98-99. "ארבל הפקות" לא היו אמורים לשדר את המשחקים, אבל הזכיינים של ערוץ 2 מאוד רצו לשדר את המשחקים. הם שיכנעו את ההתאחדות לכדורגל להעניק להם את הזכיון לשדר במחיר מופחת, אבל ב"ארבל הפקות" לא ממש רצו לשדר את המשחק במחיר מופחת. ערוץ 2פנה לחברת ההפקות "מימד" על מנת שתפיק את המשחק, ואלה בתורם פנו לוייץ על מנת שישדר אותו. וייץ סירב בנימוס, ולו רק כדי לא להסתכסך עם ארבל, אלא שאף אחד לא סיפר את זה לארבל, שהיה משוכנע שוייץ משדר את המשחק. כל כך היה משוכנע שהתקשר לוייץ וצעק עליו בטלפון, על גבול האיומים. רק לאחר שבירר את העובדות לאשורן התקשר והתנצל. זה סיפור שקשה מאוד לאמת, כי מי באמת יודע מה קורה בשיחות טלפון בין שני אנשים. ככל הידוע לנו, ישנם לפחות 3 אנשים חוץ מוייץ וארבל היודעים את האמת מאחורי הסיפור. אף אחד מהם לא הסכים להתייחס לסיפור לציטוט או שלא לציטוט. ייתכן שפשוט מדובר בספקולציה נוספת.

בתחילת השנה זכה ערוץ הספורט במכרז על שידורי ליגת-העל בכדורגל ("האובר-ליג"), ובכך השלים את הפיכתו לאימפריה. עד לרגע האחרון לא היה ברור מי יהיה השדר הראשי של המשחקים, עד שהתחילה העונה, ומי לא שם? ארבל. היה נראה כאילו זאת השנה של וייץ. בין ליגת העל לליגת האלופות האירופית, הסתמן כי וייץ משתלט על שידורי הכדורגל בישראל. לפני כמספר שבועות החלו טורי הרכילות לספר על פגישות בין מיילן טנזר, מנכ"ל ערוץ הספורט, ויורם ארבל. לא עבר זמן רב, וקולו המוכר של ארבל שב וליווה את שידורי הכדורגל של הערוץ, ווייץ נאלץ לחלוק את נתח השידורים המכובד. מקור בערוץ הספורט מנסה להאיר קצת אור על מה שקרה שם "תראה, וייץ עד היום לא חתום על חוזה רשמית. מה שקרה הוא שסיכמו איתו על X, ופתאום בבוקר המשחק בין הפועל תל-אביב ולמכבי חיפה ניסו לכפות עליו Y. וייץ לא ממש נבהל, והיתה תחושה כאילו מנסים להשתמש ביורם ארבל כשוט נגדו. בפועל ארבל שידר את המשחק, ורק אחרי כמה ימים הגיעו לסיכום מסודר לגבי חלוקת העבודה ביניהם. נקודה נוספת היתה שהעובדים בערוץ לא ממש התלהבו מאיך שהתייחסו לוייץ. צריך לזכור שהוא איתנו הרבה זמן, ולפחות בשלוש השנים האחרונות מדובר בצוות שרץ ביחד, ופתאום מנסים להנחית עליהם את ארבל. אני לא אשתמש במילה אינתיפאדה, אבל הרבה התמרמרות היתה שם, אם אתה זוכר, במונדיאל אנשים טענו שערוץ 1 טעה כשנתן לאינשטיין לשדר את משחקי חצי הגמר, ודווקא וייץ נתן לו גיבוי. חבל שפה בערוץ אין כזה גיבוי לשדר הראשי."

לא כוחות

החלוקה הנוכחית בין רמי וייץ ליורם ארבל היא כזו: ארבל ישדר את השידורים החיים מליגת העל בימי שני, את ליגת אורנג' בכדורסל, ואת השלבים המתקדמים של הגביע האנגלי. וייץ ישדר את המשחק המרכזי ביום שבת ואת ליגת האלופות. זה נראה יותר כמו הסכם סייקס-פיקו ופחות כמו סידור עבודה בין עמיתים. אם מנסים להשוות בין שני השדרים הפופולריים מתגלה תמונה שמזכירה יותר מכל את קריאת הילדות "לא כוחות". יורם ארבל הוא אימפריה כלכלית ותקשורתית. חיפוש מהיר בארכיון "הארץ" מגלה 103 אזכורים לארבל וקצת יותר מ- 20 לרמי וייץ. ארבל מעורב בהשקעות באינטרנט, שמו הוזכר כמועמד להנחות שעשועון טלוויזיה בערוץ 2 ("מיליונר"). בתקופת "הדקה ה- 91" הוא קיבל סכומים יפים מאוד מהזכייניות של הערוץ, בעוד שוייץ קיבל בין 1000-2000$ לשידור. בערוץ הספורט היה נראה שהיוצרות התהפכו, כאשר השמועות מדברות על חוזה של 100,000$ לעונה לוייץ, בעוד שארבל מקבל על כל שידור בליגת אורנג' לבד 1500$. מקורותינו לא יכלו לומר כמה יקבל ארבל על שידורי הכדורגל, אבל אפשר לסמוך עליו שיסתדר. גם היחס אל השניים בתעשייה שונה מאוד. אף אחד מהאנשים איתם דיברנו לא יכל או לא רצה להגיד דברים רעים על ארבל, מעבר ליחסו לוייץ. דווקא בכל מה שקשור לרמי וייץ, יש לאנשים הרבה דברים רעים להגיד, לא ברור כמה הם מבוססים. כולם מסכימים שהוא פרפקציוניסט ללא תקנה, הוויכוח הוא האם זה מוגזם או לא. סיפורים רבים מתרוצצים על נטייתו של וייץ לצעוק על טכנאים ואנשי הבקרה בעקבות כל דבר קטן – ריפליי לא מתאים, זווית צילום לא נכונה וכיוב'. מצד שני, יש כנראה מעט מאוד שדרים בארץ שאי אפשר לספר עליהם את אותם הסיפורים. ועם רמת הפספוסים שהפגינה "הדקה ה—91" בעונתה השנייה (ע"ע בית שאן) לא ברור שהצעקות לא היו במקום. כאמור, מאוד קשה להפריד בין הספקולציות והעובדות כאן. העובדות הן שכמו שיורם ארבל חרות בזכרון הלאומי בזכות "ככה לא בונים חומה", כך וייץ חרות בזכרונו של אוהד ספורט בארץ בזכות השאגות שלו בגמר ליגת האלופות בין באיירן מינכן ומנצ'סטר יונייטד. וייץ נתן אז לרגשות שלו לפרוץ החוצה, וביטא את הרגשות של כל אוהד כדורגל ציוני שרצה לראות את הגרמנים מפסידים.

תגובות

* יורם ארבל

"מה, גם אתם עושים כתבה בנושא הזה?"

תשמע, זה סיפור חם

מה חם בו? תכתבו, חבר'ה, אין בעיה. אני לא מעוניין להתייחס, אבל אני אשמח לקרוא את זה בעיתון ביום שישי. אתם יכולים לשלוח לי את העיתון לברוז'. תכתבו מה שבא לכם. הכל בסדר.

אולי תרצה להגיב על כמה מהדברים שנאמרו עליך בכתבה?

אני אשמח לשמוע אותם, לא בטוח שאני ארצה להגיב.

מקורות מסרו לנו "שעשית לוייץ בית-ספר" בדקה ה- 91.

טוב, אני לא אגיב על זה, הלאה. זה לא בליגה שלי, זה קשקושים. לצורך העניין הזה אני אגיב רק תגובה אחת – רמי וייץ בשנים האחרונות היה שדר ערוץ הספורט, הוא היה שדר נספח בערוץ 2, ומילא את החסר במשחק המשני. זה היה התפקיד שלו וזה מה שהוא עשה. כך זה הוגדר, לא היה פה שום "זובור".

* רמי וייץ

רמי וייץ מתעקש באופן עקרוני להמשיך ולא להגיב לפרשה, התגובה היחידה שניתן היה להוציא ממנו היתה "לעניות דעתי יושרו ההדורים ביני ובין הערוץ ומעכשיו ואילך אני מתרכז בעבודה בערוץ"

* בעל הבית, מיילן טנזר, מנכ"ל ערוץ הספורט

היו הרבה תמיהות לגבי העובדה שערוץ חמש פתח את עונת שידורי הכדורגל שלו בלי יורם ארבל. מה קרה?

יורם היה על הכוונת מהיום הראשון. יורם משדר אצלנו כדורסל כבר שלוש שנים, ולאורך כל הדרך דיברנו על כך שיום אחד זכויות השידור של ערוץ הספורט יצדיקו את זה שגם הוא וגם רמי וייץ יוכלו לשדר ביחד, אז זה היה ברור שזה יקרה. אבל, כשזכינו בזכויות השידור של ליגת העל קרו שני דברים שמנעו מאיתנו לסגור עם יורם. אחד – האפשרות שעדיין קיימת על מכירת חלק מהזכויות לערוץ 1 או לערוץ 2, מה שחשבנו שיקרה יחסית מוקדם לתחילת העונה. הדבר השני, שקשור לזה, היה חוסר היכולת של חברת שידורי הלווין (DBS) להפסיד עם ההפסד שלהם במכרז על השידורים, כך שלא היה לנו ברור בתחילת העונה, והאמת היא שגם היום לא לגמרי ברור לנו עד מתי נשדר מה שאנחנו משדרים כרגע ומה נשדר. נוצר מצב שלא יכולנו לסגור, לא רק ברמה של יורם, אלא בכל מיני תחומים.

אז איך זה שהוא כן חזר לשדר?

באיזה שהוא שלב הגענו למצב שהנה אנחנו משדרים, לאט לאט הדברים התבהרו, אם כי עדיין לא לגמרי, והיינו חייבים לקבל החלטות ולהתחיל לרוץ. פשוט חתכנו את העניינים. אמרנו זה המצב כרגע, וסגרנו את העניינים. לי היה ברור מהרגע הראשון שאם אנחנו משדרים את כל משחקי ליגת העל, ועם הרחבת משחקי ליגת האלופות, אז יש לנו מספיק שידורים, מספיק זכויות שידור איכותיות שמצדיקים שגם יורם וגם רמי וייץ ישדרו.

מה באמת יקרה אם תמכרו חלק מהזכויות לערוץ 1 או לערוץ 2, איך תהיה אז החלוקה בין יורם ורמי?

ראשית, אין הבדל בנושא הזה בין ערוץ 1 וערוץ 2, בכל מקרה יש לנו תוכנית מסודרת לחלוקה בין שני השדרים במקרה של מכירה.

והיא?

בהנחה שנמכור משחק אחד מליגת העל לאחד משני הערוצים, אנחנו נמשיך לשדר משחק אחד, ואת המגזין, כך שמה שנעשה, רמי יהיה השדר של הכדורגל הישראלי, ואז תתחלק ליגת האלופות – יורם ישחק משחק אחד בשבוע, ורמי את השני. בלי קשר למי נמכור.

וכל הסיפורים על וייץ שהוא מסוכסך עם טכנאים, צועק על אנשי ניידות?

מי שאמר לך את זה לא מכיר את האנשים. אנחנו עובדים עם רמי בערוץ הספורט כבר חמש שנים, בטלויזיה בכלל אי אפשר להגיד שיש תמיד הרמוניה. תמיד יש בעיות, תקלות, דברים שיוצרים רמת עצבים גבוהה לפעמים, אבל תאמין לי שכולנו למדנו לכבד אחד את השני, לדעת את המקום כל אחד של השני, ולעבוד בצורה חיובית. להגיד לך בשנה הראשונה-שנייה שזה היה חלק אתו? לא היה. אבל בשנתיים האחרונות רמי למד איך לעבוד איתנו, וזה המפתח, והיום באמת הכל בסדר, כמעט בכל המקרים.

מה עם המתיחויות בין רמי וייץ ויורם ארבל?

תשמע, זה מאוד יכול להיות, ואפילו ייתכן. אבל לי לא ידוע על זה, ולא מעניין אותי. מה שמעניין אותי זה ששני השדרים הכי טובים משדרים בערוץ הספורט, יש חלוקה ידועה וברורה. אני לא קופי ענאן, זה לא תפקידי, אני לא גנן, וזה לא התפקיד שלי. התפקיד שלי זה לנהל את ערוץ הספורט ולדאוג שהשדרים הכי טובים ישדרו בערוץ, ויעשו את זה על הצד הטוב ביותר, ושהיחסים בין אותם אנשים, לא בינם לבין עצמם, אלא בינם ובין האנשים שעובדים אתם בערוץ יהיו תקינים. זה עשיתי, אני עושה עכשיו, ואני מבטיח לך שאני אעשה גם בעתיד.

לפי השמועות, בתחילת שבוע שעבר רמי וייץ התפטר, וחזר בו בסוף השבוע?

תאמין לי, פשוט שטויות. רמי וייץ מעולם, מעולם, לא אמר לי שהוא מתפטר. אני שמעתי את כמה אנשים שאומרים לי שרמי התפטר, יכול להיות שהוא אמר לאנשים שהוא התפטר, אני לא יודע. אני למדתי במקצוע הזה, במיוחד במקצוע הזה, שאם אנשים אומרים לי X, אני מאמין X. אם הם אומרים שהם שמעו Y ממישהו אחר, אני עדיין מאמין רק למה שאני שומע. הוא מעולם לא אמר לי את זה. אני גם שמעתי כמה אנשים שאמרו לי "למה פיטרת אותו?". איזה שטויות. המילה הזאת לא עמדה על דל שפתי לא בשיחות שלי איתו, ולא בשיחות שלו איתי. פשוט המצאות של כל האנשים שמחפשים עניין. אני מבין, זה נושא סקסי. מתיחויות ובלגנים וכעסים זה אחלה כותרות. בזה זה מסתיים. אני לא בא ואומר שרמי קיבל את חזרתו של יורם בהתלהבות, אבל בסופו של דבר רמי בהחלט הבין שיש כאן מספיק שידורים, ותשמע, אנחנו ביחד חמש שנים, הוא מאמין בי, ואני מאמין בו. הוא קיבל את הבטחונות שהוא היה צריך לקבל, והפרשה הסתיימה.

חלוקת השידורים בין שניהם נקבעה אחרי שיורם ארבל הצטרף, או שהיא היתה ידועה מראש?

לא, זה היה ידוע מראש. זה נקבע עוד בחודשי הקיץ. בשורה התחתונה – אני מאוד מרוצה מהצוות בינינו. הייתי קודם, ועוד יותר עכשיו.